בפסקה #פרק חדש של התשובה - האם ויקפדיה אמינה - מזכירים את ההסכת התשובה של דורון פישלר שבו הוא שופך אש וגופרית על ויקיפדיה העברית בשל המנהג לתרגם שמות של בעלי חיים מאנגלית, ספציפית הערך חסילוני גמל שלמה שהוא תרגום ישיר של Mantis Shrimp, סוג של סרטן שאיננו חסילון ובוודאי שאיננו גמל שלמה. הוא מזכיר בעוקצנות שמזל שלא תרגמנו את "זבוב חמאה" או "חזיר גדרות". בינתיים (כנראה בעקבות ההסכת) שם הערך תוקן לטרפידים (כשיש מקור מוסמך לשם זה). בעקבות האזכור התחלתי לשמוע את ההסכתים של דורון פישלר ואני ממליץ כי הוא יודע לספר סיפורים או לענות על שאלות הכי הזויות בצורה משעשעת ומשכילה. אחד ההסכתים הוא "האם כל הכלבים מדברים אותה שפה?" שבו הוא מתייחס לתקשורת בין בעלי חיים, ובין בעלי החיים הוא מזכיר את "לווייתן הזרע" שפרטים שלו מתקשרים באמצעות נקישות.
הבעיה היא שלווייתן זרע הוא תרגום ישיר מאנגלית של Sperm Whale, שם שהוצמד ללוויתן בשל חומר הלבנבן בעל המרקם החלבי הנמצא בכמות גדולה בראשו, חומר שנחשב בתחילה בטעות לנוזל זרע, ומשמש אותו לצלילות עמוקות כדי למצוא את טרפו העיקרי דיונון ענק. השם העברי הרשמי הוא ראשתן גדול-ראש. אביהו • שיחה07:10, 9 באפריל 2024 (IDT)תגובה
למעלה לא כתבנו שדורון פישלר פישל באותה טעות שייחס לוויקפדיה העברית, ואת הקישור שהבאת כבר הבאתי בתחילת הקטע שכתבתי, כך שיש לי חשד שלא קראת מה שכתבתי. אביהו • שיחה12:30, 9 באפריל 2024 (IDT)תגובה
הוא התייחס יפה לאתר באנגלית. לוויקיפדיה העברית הוא ממש לא התייחס יפה, וזה אירוני שהוא ירד עלינו בגלל תרגום שמות של בעלי חיים מאנגלית לעברית כשהוא עצמו חוטא בכך, ולא בייצור לא כל כך מוכר כמו הסרטן ההוא, אלא באחד הלוויתנים המוכרים ביותר. אביהו • שיחה15:12, 9 באפריל 2024 (IDT)תגובה
אני שלחתי לו הערה על כך, אבל לא קיבלתי תשובה. הוא בטח ייתייחס לכך בפרק תיקונים והשלמות. אגב, בפרק החדש של אתמול "למה נכחדו הדינוזאורים?" הוא התייחס לכך שדינוזאורים גדולים מאוד כמו ברונטוזאורוס וסטגוזאורוס לא יכלו לשרוד את פגיעת המטאור והחורף שאחריו כי לא היה מזון. האמת היא שהברונטוזאורוס והסטגוזאורוס נכחדו בסוף תקופת היורה (גאולוגיה), כ-90 מיליון שנה לפני שהמטאור פגע בכלל. אם הוא רוצה דינוזאורים גדולים מאוד שעדכניים לשלהי הקרטיקון, 66 מיליון שנה לפני זמננו, הוא יכול לבחור בטריצרטופס, אדמונטוזאורוס ואלמוזאורוס. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:50, 9 באפריל 2024 (IDT)תגובה
אפשר לעקוץ את פישלר, אבל הוא לא המציא את השם העברי "לוויתן הזרע", ושם זה לראשתן גדול ראש, גם אם אינו "השם הרשמי" נפוץ ומקובל בעברית, ולמיטב ידיעתי היה בשימוש לפני שנקבע השם "ראשתן" (בדומה ל"חזיר ים" - לא השם ה"רשמי" לשרקן/קיביה, אבל כנראה נפוץ בשפה המדוברת ומוכר לא פחות מהשם הנכון).
גם אם פישלר השתמש בו, לא הוא זה ש"תרגם מילולית" את השם מאנגלית, ולא נכון לומר ש"הוא עצמו חוטא בכך" - הוא נקט בשם מקובל ונפוץ. לא שמעתי את ההסכת עליו דיבר אביהו, אבל הביקורת כנראה לא הייתה נגד שימוש בשם (נפוץ) שונה מהשם הרשמי, אלא על כך שעורכי ויקיפדיה, בהיעדר שם ידוע, "תרגמו" בעצמם שם מאנגלית עם תוצאה מגוחכת. קיפודנחש16:46, 12 באפריל 2024 (IDT)תגובה
בכתבה כתוב שאין לעמותה אישור מנהל תקין לשנת 2024. בגיידסטאר כתוב „ניהול תקין: בתוקף. סטטוס בקשה לשנת 2024: בטיפול״. מה יותר מדויק? אגב, טוב שבשנת 2009 הם החליפו את האגודה העותומנית הקיימת בעמותה, וכך יש איזשהו מינימום של שקיפות. Tzafrir • שיחה13:44, 25 באפריל 2024 (IDT)תגובה
מזכיר לי חוויות דומות מזמני בשטוטגרט בימים שאחר השבעה באוקטובר. אך חשבתי שימי החסד פסו מהעולם. שמח לראות שטעיתי. לוגי ; שיחה23:49, 19 במאי 2024 (IDT)תגובה
מלחמת חרבות ברזל נמשכת כבר שבעה חודשים, ובוויקיפדיה יש כתיבה נרחבת על אירועי המלחמה, לכן הופתעתי לגלות שבערכי יישובים שבגבול הצפון כמעט אין התייחסות לפגיעה המשמעותית בהם מחמת המלחמה. בערך שלומי, למשל, הרמז היחיד למלחמה היה שיוך הערך לקטגוריה:יישובים בצפון ישראל שפונו במלחמת חרבות ברזל, ואף מילה בגוף הערך. הוספתי לערך משפט אחד על השפעת המלחמה על היישוב, אך מובן שאין די בכך. יש שתי בעיות בכתיבה בנושא זה:
המלחמה נמשכת, והשפעתה הרעה על היישובים טרם הסתיימה. ויקיפדים אף פעם לא נרתעו מכתיבה על המאורעות תוך כדי התרחשותם, ובוודאי אין להירתע כאשר מדובר בהתרחשות שכבר נמשכת שבעה חודשים.
חוסר מקורות המציגים את התמונה הכוללת. באתרי החדשות ניתן למצוא מידע נקודתי, על רקטה שפגעה ביישוב, אבל אין מידע שמציג את כלל הפגיעות ביישוב.
למיטב ידיעתי, צה"ל לא הכריז מלחמה בגבול הצפון. לפיכך, אכן ראוי לכתוב ערך על "העימותים שבגבול הצפון בשת תשפ"ד (שם זמני)", אך לא על מלחמה. david7031 • שיחה • י"ד באייר ה'תשפ"ד • 12:16, 22 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא צה"ל מכריז על מלחמה, אלא הממשלה היא שמוסמכת לכך (סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה). הנה הודעתו של ראש הממשלה על כך "שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות" - כך: "החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות" ולא "החליטה על מלחמה". ההחלטה אינה קובעת את המקומות שבהם יתקיימו אותן "פעולות צבאיות משמעותיות", ולכן הן מתקיימות גם בגבול הצפון, בסוריה, באיראן ומי יודע היכן עוד. כיוון שכך, הדיבורים על מלחמה הם רק דיבורים, כי אנחנו לא בתקופת מלחמה אלא בתקופה של "נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות". כדאי לשים בצד את הפורמליות, ולזכור שאנו במלחמה בחזיתות אחדות, גם בגבול הצפון. דוד שי • שיחה17:35, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
ממש לפני כמה ימים נודע לי שהכרך הראשון של פירושו של רון הנדל על ספר בראשית בסדרת Anchor Bible, שמקיף את פרקים א-יא (מה שמכונה לעתים "עלילות הראשית"), צפוי לצאת לאור בספטמבר הקרוב. זה ספר שאני מחכה לו כבר שנים, והאמת היא שאני מתרגש. הציפיות שלי גבוהות: בהתחשב במסורת המכובדת של הסדרה ובמומחיות של הנדל, לדעתי יש לו פוטנציאל להיות פירוש איכותי מאוד. אמנע ממילים כמו "מקיף" או "ממצה"; בהתחשב בכמות הבלתי נתפסת של דיו שנשפך על הפרקים הללו, גם פירוש "מונומנטלי" יכול רק לגרד את פני השטח, זה ברור. אם לדבר באופן מאוד כללי, אני חושב שמה שהייתי רוצה לראות זה בעיקר קריאה ספרותית רגישה מצד אחד, שקשובה לתחכום האמנותי של הטקסט כמו גם לנימות המיתולוגיות, עם בסיס פילולוגי איתן מצד שני. לדגום את תולדות הפרשנות, בוודאי, זה מרתק ואפשר לדלות משם פנינים נהדרות, אבל בלי לטבוע בים הפירושים. יהיה לי מאוד חבל אם זה יהיה יותר בכיוון של ערבוביה של קריאות פוסט-מודרניות תלושות, בהתאם לאופנה האינטלקטואלית האחרונה, כמו הפירוש על ספר יונה של ריינון-גרייביל ושות' שיצא גם הוא לאחרונה באותה סדרה (אם כבר, שיהיה דומה יותר לפירוש של ששון מ-1990, למרות שאין כמובן מה להשוות בין יונה לבראשית א-יא). מקווה באמת לא להתאכזב. זהו, סתם רציתי לשתף. ראובן מ. • שיחה19:37, 12 במאי 2024 (IDT)תגובה
במקרה יצא לי לקרוא באתר שיחה מקומית את המאמר הזה. מעבר לשלל העיוותים שבו, מופיע שם המשפט המבחיל "ה-7 באוקטובר הוא בנם הלגיטימי, הטבעי והבלתי נמנע של הכיבוש". ואני רק תוהה, מי הם אנשי השמאל שאותו תומך טרור רואה בו "שותפיו"? שמש מרפא • שיחה00:08, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
אנשי שמאל קיצוני, כמובן. כאלה שלא מסוגלים להבין שלא כל בני האדם רוצים את אותם הדברים בחיים, ושיש בעולמנו אוכלוסיות מפלצתיות באמת, שחותרות להתעלל, לאנוס ולרצוח יהודים רק מפני שהם יהודים, שזאת מטרתם בחיים ועל כך גאוותם. אני מכיר כמה טיפוסים שבהחלט יגדירו את עצמם כחבריו של הכותב, אנשים ששום זוועה לא תשכנע אותם שהם טועים, גם אם היא תבוצע נגדם על ידי מחבל שהם עצמם סייעו לו בעבר. יש שם גם כתבה על בנה של ויויאן סילבר. תמימות לאין קץ. עד מוות. בן ממשיך. Virant (שיחה) 00:43, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
מה שכתוב שם הוא: הפסקתם לדבר עם הפלסטינים בדרך השלום. הדרך היחידה שנשארה להם היא דרך המלחמה. (בחלק אחר של המאמר הוא מפרט את המקומות השונים שבהם הוא גינה את מה שקרה בשביעי באוקטובר). Tzafrir • שיחה08:39, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
וגם זה שקרי לחלוטין. השלום מעולם לא היה יעד מצדם, רק דרך להתקדם בתוכנית השלבים. מרוב שהם דוגלים בהשמדתנו, הם סירבו אפילו להצעות מטורפות מצדנו להקמת מדינה בעבורם (של ברק ואולמרט), רק כדי להימנע מהכרזה על ״קץ הסכסוך״.
”אני גיניתי באופן אישי, בקול רם, את הרג האזרחים ב-7 באוקטובר. גיניתי אותו במאמר ב"הארץ" בשפה העברית ובשפה הערבית בסוכנות "מען", ולא הייתי משנה מילה בשני המאמרים האלה. ועכשיו אני מבקש מכם לגנות את רצח העם בעזה בקול ברור ובשפה ברורה.” (ההדגשות שלי)
ובכן, האזרחים (גברים, נשים, ילדים וטף) לא ״נהרגו״, הם עברו אונס, התעללות וטבח מזעזעים, פוגרום במלוא מובן המלה, שכלל כל פשע נגד האנושות שאפשר להעלות על הדעת. בעזה אין ״רצח עם״, יש מלחמה שנכפתה עלינו, ויש אזרחים הרוגים בעזה עקב העובדה שחמאס משתמש בהם כמגן אנושי, כמו בכל מלחמה (ולמעשה גרוע פחות מהרבה מלחמות אחרות במאה הנוכחית).
עאוני אל-משני איננו ״איש שלום״, כי מי שמכחיש או מקטין פשעים נגד האנושות איננו איש שלום אלא אדם שפל, ומי שמנסה להציג מלחמה של ישראל נגד אויביה המנסים להשמידה (כל ארגוני הטרור ברצועה) כרצח עם, מעוניין למנוע מישראל אפילו את יכולת ההגנה העצמית, ובפועל מעוניין שישראל לא תתקיים. עאוני אל-משני הוא שקרן ותועמלן אנטישמי, ועגום שעדיין יש כאלה שלא מצליחים לראות זאת. Virant (שיחה) 11:25, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
אתה תמונת המראה של אנשים מהצד השני שעבורם כל מי אינו מגנה את רצח העם בעזה (כל פעם מחדש) לא יכול להתחיל לדבר. מבחינתנו כל אחד חייב להתחיל בגינוי מלא של כל כל הפשעים, אחרת הוא לא יכול לדבר ואנחנו לא נקשיב לו.
כמוכן אתה מכליל את כל „הערבים״ (או אולי „הפלסטינים״). חלק מהם מאוד לא רוצים לעשות איתנו שלום. בפרט אנשי החמאס. אבל הרעיון שכל התקדמות איתם היא חלק מתוכנית השלבים היא אשליה עצמית מזיקה שמאפשרת לנו להתעלם מכל מי שכן מדבר איתנו. Tzafrir • שיחה12:40, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
Tzafrir, אני מוחה על עצם ההשוואה, אתה יוצר כאן סימטריה כוזבת ונבזית. אני לא דורש גינוי לטבח כדי שמישהו יהיה רשאי לדבר, אבל כשמי שבוחר לדבר קורא לטבח ״הרג״, ובאותה נשימה קורא למלחמה בעזה ״רצח עם״, זה מעיד עליו כשקרן ונוכל, שגם לא מסוגל להודות במעשי זוועה שביצעו בני עמו נגד יהודים, וגם לוקח חלק בתעמולה האנטי-ישראלית שחוזרת על שקר רצח העם. אם אל-משני לגיטימי בעיניך, זה מעיד שהסטנדרטים שלך נמוכים מאוד, ושאינך מסוגל להתמודד עם המציאות שבה הבודדים שבכלל מוכנים להגיד מלה רעה על מפלצות החמאס, הם ברובם עדיין תועמלנים אנטישמים.
אם גם אתה סבור שבעזה מתחולל רצח עם (כפי שאפשר להבין מדבריך), אז יש לך בעיה קשה בתפיסת המציאות. בעזה ישראל נלחמת נגד ארגוני הטרור במטרה להשמידם, ועושה זאת תוך ניסיון למזער פגיעה באזרחים. זה אינו רצח עם לפי שום הגדרה, רק תעמולה אנטי-ישראלית.
אני לא מכליל, אני פשוט חי במציאות ולא בדמיון. ערביי יהודה, שומרון ועזה, ברובם המוחלט, נתונים לשטיפת מוח ממוסדת של אש"ף מאז התבססותו בישראל במסגרת הסכמי אוסלו, וכבר הרבה שנים גם לשטיפת מוח של חמאס, ארגוני טרור אחרים, ארגונים אסלאמיים וכלי תקשורת ערביים ואסלאמיים, עולמיים ומקומיים. תמיד יש יוצאים מן הכלל, גם בעזה, לבי עליהם, ואני מקווה שיצליחו לברוח כמה שיותר רחוק מאזורי המלחמה כדי שלא ייפגעו. אבל הרוב המוחלט של הערבים תושבי יהודה, שומרון ועזה שמח וגאה על טבח ה-7 באוקטובר, וישמח לבצע בנו עוד מעשי טבח כאלה ככל האפשר. הם אומרים זאת והם מתכוונים לכך. אדם הוא מה שחינכו אותו להיות, וכך מחנכים אותם באופן מסודר ומאורגן, מגיל אפס, לפחות משנות התשעים. פירושו של דבר שרוב האוכלוסייה שם עברה תחת מכבש התעמולה הזה שמחנך לרצח יהודים. ולכן גם רוב האוכלוסייה תומכת בטבח ובחמאס.
״אבל הרעיון שכל התקדמות איתם היא חלק מתוכנית השלבים היא אשליה עצמית מזיקה שמאפשרת לנו להתעלם מכל מי שכן מדבר איתנו״ - תוכנית השלבים היא תוכנית אמיתית, לא לחינם קישרתי אל הערך העוסק בה. אותו ארגון שקבע את תוכנית השלבים הוא זה שאתה קרוב לוודאי קורא לו ״פרטנר״, למרות שהוא ראש וראשון להפיכת האוכלוסייה הערבית ביהודה, שומרון ועזה לצמאת דם יהודי. זה שתמצא מישהו שמוכן לדבר לאוזניך, ואפילו לא יהיה תועמלן כעאוני אל-משני, לא פותר את הבעיה בכך שהאתוס של רוב אוכלוסיית האויב הוא שתפקידם עלי אדמות הוא לרצוח אותנו.
כשאני כותב על השביעי באוקטובר אני לא בהכרח תמיד כותב „הטבח והאונס המתועב״. ברוב המקרים זה מיותר. זה מובן מההקשר. אבל נראה שאתה חושד אוטומטית בכותב ומצפה ממנו לכתוב את זה. אבל לא צריכים לכתוב כל פעם את מה שמובן מאליו.
לגבי עזה: אני חושב שיש שם הרג המוני. אני לא חושב שמדובר על רצח עם (אני כן חושב שזה בניגוד לדעתם של לא מעט מאנשי העם הזה, כולל חלק לא מבוטל מחברי הממשלה).
בעזה הבעיה שלי היא פחות מספר ההרוגים ויותר היחס הלא אנושי. המחשבה שאפשר לחסל את החמאס באמצעות מניעת מזון היא פשוט טפשית. היה ברור מהתחלה שימותו שם המוני אזרחים מרעב לפני שאנשי החמאס יתחילו לרעוב. ושלחמאס זו תהיה מכה קטנה בכנף אבל לבעלות בריתנו (שמחמשות אותנו ושומרות על הגב שלנו) זה מאוד יפריע. התוצאה הייתה שישראל נאלצה לאפשר העברת מזון. אבל בגלל שישראל לא רצתה (כדי לא לשבור את המילה שלה) להעביר מזון ישירות לרצועת עזה, איבדנו את השליטה על העברת המזון. המזון לא מגיע מישראל. חלקו הגדול עובר ישירות לשטח של החמאס, ששומר את השליטה על אספקת המזון.
בתי חולים ברצועה לא מקבלים מספיק תרופות. התוצאה: הם בשליטת חמאס. ישראל לא מעזה להגיד שהיא תומכת בבתי חולים ברצועה. התוצאה: כל השליטה על דיווח על נפטרים עוברת דרך משרד הבריאות שבשליטת החמאס. מדינת ישראל לא מספקת מספרי אבדות חלופיים. הרי מה אכפת לנו מעוד כמה פלסטינים מתים? זה לא שאכפת לאנשים בעולם מעוד כמה (עשרות, מאות, אלפי) פלסטינים מתים? Tzafrir • שיחה10:37, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
אני לא צריך לחשוד אוטומטית באף אחד. כשמישהו קורא לטבח שבוצע ביהודים ״הרג״ ולאזרחים ערבים שנהרגים בשוגג בגלל מדיניות חמאס ״רצח עם שמבצעת ישראל״, אני יודע בדיוק עם מי יש לי עסק, ולא מדובר בשותף פוטנציאלי לשום דבר.
לגבי עזה, המחלוקת בינינו מצטמצמת לרמה הטקטית (מבחינתי ערביי עזה היו צריכים לזכות לסיוע הומניטרי בין-לאומי בחצי האי סיני, והיה צריך ״לדאוג״ שהמצרים לא יחסמו אותם).
"...7 באוקטובר הוא בנם הלגיטימי, הטבעי והבלתי נמנע של הכיבוש, המצור על עזה במשך 17 שנים, המתקפות על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, ההתנחלויות, אלימות המתנחלים ופשעיהם.
...אם המוות הוא הברירה היחידה העומדת בפני הפלסטינים, הרי אין ספק שיבחרו את המוות להם ולאויביהם. זהו הגיון הדברים, זהו האינסטינקט של החיים, וזה בדיוק ההיגיון שמאחורי 7 באוקטובר, שהישראלים אינם רוצים להבינו.
...אני גיניתי באופן אישי, בקול רם, את הרג האזרחים ב-7 באוקטובר. גיניתי אותו במאמר ב"הארץ" בשפה העברית ובשפה הערבית בסוכנות "מען", ולא הייתי משנה מילה בשני המאמרים האלה. ועכשיו אני מבקש מכם לגנות את רצח העם בעזה בקול ברור ובשפה ברורה." 37.25.33.111 09:32, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
יש כמה מבין הכותבים בעמוד הזה שכוללים בדף המשתמש שלהם את {{משתמש ארץ ישראל ליהודים}}. מה עם מי שאינם יהודים ונמצאים כאן? שאלה טובה. בשיחות עם אנשים שונים (שכנראה אינם אותם משתמשים בוויקיפדיה) אני שומע מדי פעם דעות מהסוג של „להרוג את כולם״. לגיטימי? בעיני יותר מדי אנשים בארץ הרעיון של ג’נוסייד הוא לגיטימי. Tzafrir • שיחה11:58, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
נו, ואתה לא מסכים איתם; אתה כנראה לא חושב שפגיעה מכוונת בחפים מפשע היא לגיטימית.
"לגיטימי" לפי אבניאון זה "צודק, מותר, ראוי, בעל זכות, חוקי, שמגיע לפי החוק". אתה חושב שרצח נויה וכרמלה דן, או חטיפת משפחת ביבס (סתם שולפת שתי זוועות מתוך אלף) היו מעשים צודקים, ראויים, חוקיים? איך אפשר אפילו להתחיל לחלום על שלום כשפעילי השלום - הפרטנרים הכי מתונים ופתוחים מהצד השני - מסוגלים לכתוב דבר כזה? לאן (יהודית1000) - שיחה12:33, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
הבנת הנקרא: המשמעות הלשונית של "בן לגיטימי" לא אומרת שהבן הזה אדם טוב או שומר חוק, אלא בסך הכל שאביו היה נשוי לאמו בעת הורתו. כאן מדובר על סימבוליות כמובן - לא הכיבוש ולא השביעי באוקטובר הם בני אדם שיכולים ללדת בנים, לגיטימיים או לא, ונדמלי שהכותב גם לא פירט מי יא ה"אם" בדימוי הזה. קיפודנחש06:52, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
למה להסתבך? המשמעות ברורה: ״בן״ במשמעות של ״תוצר״ או ״פועל יוצא״, ״חוקי״ במשמעות של ״תקין״, ״טבעי״, ״מתבקש״ וכיו״ב, ובסה״כ משמעות הטענה היא שפוגרום ה-7 באוקטובר הוא תוצר מתבקש והגיוני של שליטת ישראל ביהודה ושומרון (ואני מניח שהכוונה גם לעזה). אדם מוסרי שאינו פסיכופת או מטורף לעולם לא היה מתייחס לפוגרום המטורף של ה-7 באוקטובר כאיזו תוצאה טבעית ומתבקשת של השליטה הצבאית של ישראל. Virant (שיחה) 00:02, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
בראיון עם שלומי אלדר אמר איש אחד (תומך פת"ח ומתנגד מושבע של חמאס): „אתה מכניס גור חתולים לחדר סגור ל־15 שנים. אל תתפלא שתקבל נמר״. החל מ־2009, כל מאמצי הרשות לכיוון הסדר שלום התמוססו ודי מהר זה הגיע לכיוון של האשמות הדדיות. הם הבינו שמול נתניהו לא יהיה שלום, לכן עדיף להם לנסות להשיג כמה שיותר נקודות. כשטראמפ עלה המשחק נפתח מחדש לקצת זמן, אבל נסגר די מהר בגלל הלחץ של האוונגליסטים (לדוגמה: הם גרמו ל„אמן העסקאות״ טראמפ לשמוט מידו ללא תמורה את אחד מהקלפים החשובים שהיו בידיו: ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל).
מעבר לכך, בזמנו של טראמפ גדל הלחץ הכלכלי על הרשות: ישראל הפסיקה להעביר לרשות כספי מיסים שמגיעים לה (לדוגמה: מיסים שונים שהיא גובה בשם הרשות) התוצאה הייתה שהרשות הפסיקה לממן תשלומים לישראל על חשמל לרצועה (בניסיון לעשות תרגיל צ'יץ'). החלו צעדות השיבה (יש לנו ערך עליהן?) שבמקור היו מחאה לא אלימה וכוונו נגד החמאס והמצב הגרוע ברצועה ולקח לחמאס זמן להשתלט עליהן ולכוון אותן נגד ישראל. התברר שהמימון החלופי לרשות הגיע בכסף מזומן מקטאר.
התוצאה הייתה שהרשות קיבלה פחות כסף והשפעה והחמאס קיבל יותר מימון. יותר אנשים של הרשות לא קיבלו תשלומים בזמן והתעצבנו, מה שעוד העלה להם את המוטיבציה לעבוד פחות טוב. חלק מהם הם אנשי המנגנונים שהם מי שישראל סמכה עליהם לבלום אלימות נגד הרשות ונגד ישראל (מה שקרה בפועל, גם בשנת 2016). לא מפתיע שחלק קטן מהם החליטו לעבור לפיגועים נגד ישראל.
אז כן, כשישראל לא מתייחסת לכיוון השלום וכן מראה פעם אחרי פעם שרק באלימות מגיעים להישגים מולה (עסקת שליט, המלחמה האחרונה שבה ישראל הצליחה להביס את עצמה בגלל חוסר שיתוף הפעולה עם הפלסטינים), לא פלא שיש יותר מי שבוחרים באלימות. Tzafrir • שיחה11:00, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
אין מה שמסביר את מעשי הערבים ב-7 באוקטובר מלבד היותם חלק מתרבות פראית, רצחנית ואנטישמית. שום משל על חתול שהפך לנמר ונימוקי ״לא השארנו להם ברירה״ לא מסבירים את הפוגרום ואת האכזריות הפסיכופתית שבה הוא בוצע. עם כל הכבוד להסברים על ״מי קיבל כסף״, חלאות הפת״ח לא טובות מחלאות החמאס, ההבדל הוא רק בהזדמנויות לביצוע טבח עצום כל כך (אז הם הסתפקו בלינץ׳ ברמאללה, בטבח משפחת פוגל באיתמר ובמאות או אלפי מעשים רצחניים אחרים).
זה מזכיר לי את כל מי שמשוכנעים שפיגועי התאבדות הם הוכחה ש״היהודים מתייחסים לערבים כל כך רע עד שהם משתגעים״, בעיקר בחו״ל. זה שגוי באותו אופן. אין הצדקה לברבריות, בטח ובטח לא כשההסבר הוא ״מעשי ישראל״. מעניין איך מי שעושים זאת מסבירים את הרצחנות של דאע״ש (אולי גרמנו גם להם להשתגע איכשהו). Virant (שיחה) 23:31, 19 במאי 2024 (IDT)תגובה
להשלמת התמונה: המאמר בשיחה מקומית הוא תרגום לעברית של נאום שהמחבר נשא בערבית במכון ון ליר. אחרי המאמר מופיעה הערת שוליים: "הערה: מילה אחת הוסרה מהטקסט לאחר פרסומו, מאחר שנוסח התרגום לא ביטא נכון את כוונת המחבר." בנוסח הנוכחי המילה "לגיטימי" לא מופיעה, כך שקל לנחש שזו המילה שהוסרה. קיפודנחש19:38, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
בעברית זה היה נשמע יותר טוב "הוא בנו החוקי של הכיבוש". בזה אין ספק ויש לו אחים רבים, כמו הבייס הדתי ששומר על נתניהו בשלטון וצריך לרצות אותו, והוא אינו רציונלי. La Nave 🎗12:57, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
כל ביקורת על התנהלות ישראל והצבעה על קשר סיבתי כלשהו בין התנהגות ישראל בחמישים ומשהו השנים האחרונות והתנהגות הפלסטינים מתפרשת מיד על ידי הימין הקיצוני שויראנט מייצג כאן את גישתו כ"הכשרת הטבח", ומכאן כמובן קצרה הדרך ל"תמיכה בטרור". אפשר להאמין לך שהצלחת לראות במאמר הזה "הכשרת הטבח", אבל זה מעיד עליך ולא על המאמר. מי ש"לא רציונלי" כאן הוא אתה. קיפודנחש21:31, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
קיפודנחש, אין שום בעיה עם ביקורת. לכולם יש ביקורת, גם לי. אבל אין שום דרך שבה אדם שפוי ומוסרי מסוגל להסביר את מעשי הזוועה שבוצעו בתושבי עוטף עזה כאיזו התפתחות ותגובת נגד טבעית למעשי ישראל. אין שום דבר שמביא אנשים להתנהג כך מלבד שטיפת מוח מגיל צעיר, פסיכופתיה או טירוף (גם בהשפעת סמים), ובמקרה זה מדובר בשילוב של השתיים הראשונות. אדם לא מתפרץ לבית, טובח בילדים, אונס ילדות ואז יורה להן בראש, כורת איברים מן החיים ושורף עוללים, נשים וקשישים אם איננו מפלצת סדיסטית מטורפת ומשולהבת. אין נימוק הגיוני כי אלה מעשים שלא מתקבלים על הדעת כתגובה לשום דבר. מה לעשות, יש דברים שאי אפשר ״להבין״ אלא כפסיכופתיה המונית נרכשת, שהיא בדיוק המומחיות של אש״ף-פת״ח, חמאס, הג׳יהאד האסלאמי, אל קאעדה, דאעש וסייעניהם. Virant (שיחה) 00:16, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא תמצא במאמר כל הצדקה לטבח. לומר שהתנהגות ישראל בחמישים ושבע השנים האחרונות היא בין הגורמים שהביאו לטבח לא מסביר ולא מצדיק אותו, ולמעשה הכותב טרח להצביע על מספר מאמרים אחרים שכתב בהם גינה את הטבח.
לגבי "תגובה טבעית": כל הדיון מדבר על מעשיהם של בני אדם, בדרך בדרך כלל כשמדברים על "טבעי" אין הכוונה למעשי בני אדם, ובהקשר האנושי יש למילה כל מיני קונוטציות. אלוהי העברים אמר פעם " לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", ואפשר להסיק שמעשים רעים הם "טבעיים" להומו ספיינס באופן כללי. קיפודנחש00:25, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
בטח שלא אמצא הצדקה לטבח שהרי הוא בכלל לא מוזכר בו. מוזכר בו ״הרג״. מי יודע, אולי חמאס תקפו אך ורק כוחות צה״ל, וכל מקרי הצתת האנשים בממ״דים, האונס, ההתעללות והטבח הם בכלל נזק היקפי. אונס בשוגג. עריפת ראשים היקפית. Virant (שיחה) 23:34, 19 במאי 2024 (IDT)תגובה
@Tzafrir: במציאות, גם אחרי שדיברנו איתם בדרך השלום, קיבלנו טרור (למעשה היו יותר הרוגים בשנה שאחרי אוסלו). גם אחר כך ועידת מדריד הסתיימה בסירבנות מהדהדת ובאינתיפאדה השנייה. כבר תוכנית החלוקה ב-1947 ענתה בסירוב פלסטיני ובמלחמה. די לעוות את המציאות. כן, הוא מגנה אבל זה לגטימי. שיטה ישנה ובזויה. זה לא נקרא לגנות. לגבי תבנית:משתמש ארץ ישראל ליהודים: היא לא קוראת בשום אופן לגרש או להרוג לא-יהודים. הפרשנות הסבירה היא שהם יכולים לחיות בארץ ישראל ולקבל זכויות אזרחיות, אך לא פוליטיות, או שמדובר על מסר רעיוני בלבד. למעשה במידה מסויימת גם חוק השבות שנותן זכות שיבה ליהודים בלבד מעביר מסר דומה, אם כי פחות קיצוני. יצויין שלמרות זאת אני מתנגד לשימוש בתבנית הזו. נכון, יש שוליים שתומכים ברצח עם. אבל האם דבר כזה התרחש? האם קמה כאן מליציה רוצחת ערבים? והאם יש לרעיונות הללו מעל 70% תמיכה, כמו אצל הפלסטינים? @La Nave Partirà, ה'לימוד זכות' שלך לגבי התרגום יכול להתחרות ברבי לוי יצחק מברדיצ'ב. לא הבנתי מה עניין הבייס הדתי לכאן. שמש מרפא • שיחה20:50, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
שמש מרפא, כי המלחמה על החזקת השטחים היא מלחמת דת. התפלאתי פעם על גילוי הלב של ציפי חוטובולי, היא הייתה שרת החוץ או עוד לפני כן ואירחה קבוצה של אוונגליסטים עליונות-לבנה, ולצורך הזדהות שכמונו כמוהם, היא אמרה להם שהמלחמה שלנו (ביהודה ושומרון, יש להניח), היא מלחמת דת.(זה מזכרון ואין סיכוי שאמצא את זה). זה נכון, זה התחיל עם גוש אמונים שהפכו את השטחים לצו משיחי מיסטי. La Nave 🎗22:28, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
נכון, החמאסניקים מנהלים מלחמת דת, אבל מולם יש אנשים כמו, מח"ט גבעתי, עופר וינטר, שמוציא חיילים למלחמת דת גם כן:
ההיסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של הלחימה באויב הטרוריסטי העזתי, אשר מחרף מנאץ ומגדף, אלוקי מערכות ישראל. אני נושא עיני לשמיים וקורא עמכם "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך.
השוואה הזויה בין אדם שנלחם למען חייהם של העם שלו, לבין מי שנלחמים בשם אלוהיהם גם אם זה פוגע בעם שלהם התגובה הזאת מעוררת רחמים ומצביעה בעיקר על עיוורון מוסרי שהכותב לוקה בו ~~~~. 2.54.32.5 08:53, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
סתם חוסר הבנת הנקרא ועיוות הכתוב: "אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך". לא למען דת כזו או אחרת, לא למען אל כזה או אחר, ומתכתב עם טקסטים עתיקים ויפים (וַיֹּ֙אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה) (מִ֗י הַפְּלִשְׁתִּ֤י הֶעָרֵל֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכ֖וֹת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים). במקום לשבח את וינטר על יכולותיו הספרותיות, ליש מכניס לטקסט משמעות שלא נמצאת בו. עמית - שיחה10:49, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
אני מסכים שמדובר בחוסר הבנת הנקרא, לקרוא היסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של הלחימה באויב הטרוריסטי העזתי, אשר מחרף מנאץ ומגדף, אלוקי מערכות ישראל. אני נושא עיני לשמיים וקורא עמכם "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". ולא לראות בזה טקסט דתי... נגיד שזו בעיה בהבנת הנקרא, נגיד... בברכה. ליש • שיחה13:45, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
לפני זמן מה הופיע דיון בכיכר העיר (אורכב - 175) שפירט רשימה מכובדת ומפתיעה בארכה (לפחות אני הופתעתי) של אישים פלסטינים ששופדו על חרב הברזל ויש עליהם ערך בוויקיפדיה בשפה כלשהי, כשהכוונה הייתה לשאול על מי מהם ראוי לייסד ערך גם אצלנו. אחד העורכים הגיב בדיון הזה תגובה בת שתי מילים: "קוצים כסוחים". התגובה הזו עברה בשקט יחסי - עורך אחד אמר שהיא מזלזלת, והמגיב כתב שזה לא זלזול, והנושא נסגר. אין לי היכרות אישית עם אף חמאסניק, אבל אוכל לומר בביטחון שזה בדיוק היחס של רבים מהם לקרבנות הישראלים של השביעי באוקטובר - "קוצים כסוחים".
יש שיר ישן של דתיה בת דור ששר עוזי חיטמן על הילד במראה ("אמרתי לו נדמה לי/שאתה כל כך דומה לי/והוא אמר בדיוק אותו דבר"). להבדיל מהילד בשיר, הקיצונים הישראלים והקיצונים המוסלמים, למרות שהם במידה רבה תמונת מראה אלו של אלו (אם רק מחליפים את הכיפה בכיסוי פנים ואת ה-M16 בקרלו או קלאצ'ניקוב), יתכחשו שניהם בעוצמה להשוואה כזו.
אחרי 67 קמו מספר (קטן מדי) "נביאי זעם" שאמרו שהכיבוש ישחית את מדינת ישראל. זכור במיוחד ישעיהו ליבוביץ, אבל היו גם אחרים שהזהירו. הכיבוש נמשך, והנבואות התגשמו. מדינת ישראל של היום היא מדינה בה אנשים לא מתביישים לדבר ולהציע השמדת עם בפועל (ולא רק בטוקבקים), ועוד פחות מתביישים להטיף לגירוש מסיבי של מיליוני בני אדם. זו מדינה בה נשמעות צהלות שמחה של "אמרנו לכם" כשיוצא דו"ח לפיו ישראל "חיסלה" בשבעת החודשים האחרונים רק 8,000 ילדים בעזה, ולא 14,000 כפי שמסרו השקרנים, רמאים נוכלים ומאחזי עיניים הפלסטינים. זו מדינה בה כולם מתרגשים כשחיילים הורגים שלושה חטופים שהצליחו לברוח ויצאו אל מול כוחותינו עירומים עם ידיים למעלה ודגל לבן, וכמעט אף אחד לא עוצר רגע לשאול האם הריגתם הייתה תקינה אם לא היה מדובר בחטופים שהצליחו להימלט אלא בפלסטינים "אמיתיים".
המאמר מדבר ומקונן על ההשחתה הזו, ולא במפתיע, אלו שכבר הושחתו רואים בו "תמיכה בטרור" ו"שיתוף פעולה עם האויב" או "בגידה". קיפודנחש21:53, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא, קיפודנחש, אתה אפילו לא בכיוון. אתה כל כך עסוק בהאשמת מי שחושב אחרת ממך בשחיתות מוסרית, עד שאינך שם לב שאתה פשוט מקבל בהשלמה מעשה המוני של אכזריות וברבריות חסרת גבולות, שבוצע נגד מי שאני מניח ומקווה שאתה רואה בהם בני עמך, ולא מסיק את המסקנות המתבקשות. למעשה, אתה מאשים כדי להתחמק מהסקת המסקנות המתבקשות. צריר הכרני, קווים לדמותו. Virant (שיחה) 00:34, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
ורק כדי להיות הוגן ולהתייחס לשאר הנקודות שהעלית:
"קוצים כסוחים" - אנחנו לא מנסים להרוג אזרחים. אנחנו תוקפים מחבלים, ואזרחי אויב נהרגים כי לא נמלטו בזמן או כי הוחזקו כמגן אנושי בקרבת המחבלים. אם היתה לנו דרך להרוג רק מחבלים, היינו הורגים רק מחבלים. לעומתנו, העזתים רצחו ישראלים בכוונה תחילה, לקחו את הזמן להתעלל בהם ולהרוג אותם בייסורים ודאגו לשדר את זה בשידור חי כדי שאף אחד לא יפספס. זה שאתה מוצא פה דמיון מעיד שהבעיה היא אצלך.
אתה חוזר ומנסה ליצור סימטריה כוזבת בין ״קיצוניים משני הצדדים״. מיהם הקיצוניים מהצד שלנו? אנשים שלא רוצים שהם ומשפחותיהם יירצחו בבתיהם? שתומכים במלחמת חורמה במחבלים? הם המקבילים בעיניך למחבלים ולאוכלוסייה האזרחית שתומכת בהם וגאה במעשיהם? טול קורה עצומה מבין עיניך.
אנחנו לא מבצעים השמדת עם, לא מנסים להשמיד עם ולא ננסה להשמיד עם. כאלה אנחנו. גם אם תביא אלף אנקדוטות מאנשים ש*התבטאו* כך, בפועל אין, לא היה ולא יהיה שום ניסיון לבצע השמדת עם. אנחנו במלחמה, אזרחים נהרגים, ועד כמה שהמספרים גדולים לא מדובר ברצח עם, לא באחוז ההרוגים מתוך סך האוכלוסייה ובמיוחד לא במדיניות הננקטת על ידי המדינה והצבא. אם היינו רוצים לבצע רצח עם, לא היינו מודיעים מראש איפה אנחנו עומדים לפעול כדי שאזרחים יוכלו לברוח מבעוד מועד. טיעון רצח העם הוא עלילת דם. השמחה על גילוי הנתונים השקריים של ההרוגים היא מפני שהיה ברור שזו תעמולה של חמאס כדי לגייס דעת קהל נגדנו, וטוב שהשקר מתגלה. זה לא אומר שאלפי ילדים הרוגים אינם טרגדיה.
גם אם השלושה היו אזרחים ערבים שמניפים דגל לבן אסור היה לירות בהם. אבל היה חשש שהמחבלים יתחזו לאזרחים כדי לפגוע בחיילים, החיילים קיבלו פקודה עקומה לירות בכל מי שעשוי להיות מחבל, פעלו בלי לחשוב (בתנאי קרב), התוצאה הרת אסון, מי שהיה צריך לקבל על הראש קיבל ולשמחתנו הרבה אנחנו לא נתקלים בעוד מקרים כאלה. אין סיבה לנפח טעות בשיקול דעת רק כדי לנסות להדביק לנו שחיתות מוסרית שאינה קיימת.
בר, ידידי, יפה כתבת, אך שים לב שיש בינינו גם עורכים תמימים, שעלולים לא להבין את הסרקזם ולהתייחס לדבריך כפשוטם.
Virant, אנסה להשיב לשאלותיך, מי הם הקיצוניים בצד שלנו. בין הקיצוניים אני מונה קודם כל את המשיחיסטים, אלה שרוצים להרוס את מסגד אל אקצה ולהקים במקומו בית מטבחיים (הקרבת קורבנות) על הר הבית, אלה שכותבים חופשי-חופשי בכל מקום, שארץ ישראל, על פי צו אלוהי, שייכת רק ליהודים וכל האחרים אמורים לחפש להם מקום אחר, אלה שעוסקים בגזל קרקעות של ערבים (הכרזה על קרקעות פרטיות כקרקעות מדינה, שמורות טבע, שטחי אש ולאחר מכן העברתם לידי מתנחלים) ונתינתם חינם-אין כסף למתנחלים, אלה שמשתמשים בעובדים ערבים זולים לעסקים פורחים הנהנים מהיתרון של כוח אדם זול ולסיום אזכיר את עלובי הנפש היהודים השמחים שיש אנשים בסטטוס נמוך משלהם, עליהם הן יכולים להתעלות. בברכה. ליש • שיחה07:30, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
לשלום, כמו למלחמה, צריכים שני צדדים. הצד שכנגד טרח להבהיר שהבעיה שלו איננה עם מתווה כזה או אחר, והסירוב הוא לא להצעה מסוימת, הסירוב כתוב בדמנו על הקיר ולא משנה מה נציע להם, הם פשוט מעוניינים למחות אותנו. אני לא יודע מה איתך, אבל אני לא הייתי רוצה לעשות שלום עם מישהו שהמושג הזה אפילו לא קיים בלקסיקון שלו. שמיה רבה • שיחה • ט' באייר ה'תשפ"ד • 08:41, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
דבריך נכונים, אי אפשר לעשות שלום עם מי שלא מכיר בזכות הקיום שלך - החמאס. אז זהו? מה עם פלסטינים שמכירים בזכות הקיום של ישראל, אך יש להם תביעות משלהם, מדינה עצמאית, קביעת הגבולות בהסכמה וכדומה? איתם צריך לנסות להגיע להסכמות ולשלום. אבל, פוליטיקאים ישראלים, שלא מעוניינים בשלום, דאגו במשך שנים לחזק את החמאס (מזוודות עם כסף) ולהחליש את הרשות, שמכירה במדינת ישראל. אחרי שדאגו להחליש את הרשות, הם טוענים עכשיו, שאי אפשר לעשות איתה כלום, כי היא חלשה מדי... גם היום הם מחפשים דרך איך למוטט, לא את החמאס, אלא את הרשות הפלסטינית. בסרקזם הייתי אומר שהם ממש רודפי שלום, רודפים אחריו כדי לחסלו. בברכה. ליש • שיחה10:13, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
המחשבה שהמחויבות של הרשות להשמדתנו פחותה מהמחויבות של חמאס היא נאיביות. המחלוקת בין חמאס ("הקיצונים") לבין הרש"פ ("המתונים") זה רק באמצעים, ממש לא במטרה. ואין אף אומה שפויה שתרצה לעשות שלום עם מי שמחויב להשמדתה ולכילויה מהעולם. שמיה רבה • שיחה • ט' באייר ה'תשפ"ד • 11:30, 17 במאי 2024 (IDT)תגובה
כל אומה שפויה תרצה לעשות שלום עם מי שמחויב להשמדתה, משום ששלום פירושו הפסקת המחויבות להשמדתה. כבר חז"ל עמדו על כך כשאמרו: "איזו גבור שבגבורים?... מי שעושה שונא אוהבו". הסכם השלום בין ישראל למצרים הציל את חייהם של אלפי ישראלים ועשרות אלפי מצרים שעלולים היו למות במלחמות שנמנעו בארבעים שנות השלום. נכון שהשלום קר, אבל עדיף שלום קר על פני מלחמה חמה. חבל שדי היה בשלוש יריות כדי לחסל את הניסיון להגיע לשלום עם הפלסטינים. דוד שי • שיחה10:04, 18 במאי 2024 (IDT)תגובה
שלוש היריות לא היו מה שחיסל את הנסיון להגיע לשלום עם הפלסטינים, אלא אם מדובר היה בשלום פרטי בינם לבין יצחק רבין. אחרי היריות תפס את מקומו שמעון פרס, ולא היו שום יריות שמנעו ממנו לקדם את השלום הזה. לא היתה התנקשות גם בתקופת ברק או בתקופת אולמרט. כנראה שיש משהו אחר שמונע שלום. Liadmalone • שיחה11:38, 18 במאי 2024 (IDT)תגובה
נכון, אבל השלום בין העמים הגיע רק לאחר תבוסה מוחלטת של השלטון הנאצי. פה האדיאולוגיה הרצחנית מקורה בדת האיסלם, וכמובן תשאר גם אחרי תבוסת החמאס והרש"פ. 93.173.111.179 18:23, 19 במאי 2024 (IDT)תגובה
משתמש:קיפודנחש, אולי שכחת, או לא שמת לב בזמנו, אבל רבים ציינו והדגישו, שירי במי שיוצא בידיים מורמות ועם בגד פתוח להוכחה שאיננו נושא מטען נפץ הוא מעשה שאין לו שום הצדקה והפרה של הוראות פתיחה באש, גם אם מדובר בפלסטינים הנחשדים כמחבלים. הדברים נאמרו גם אחרי הירי הנתעב של אביעד פריג'ה. הזעזוע מהרג שלושת החטופים היה גדול במיוחד, משום שהם עשו הכל כדי להזדהות כחטופים ונורו באדישות, אטימות וטמטום על ידי מציליהם לכאורה.שלומית קדם • שיחה11:00, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא אמרתי שאף אחד לא ציין זאת, אלא שרק מעטים. את אומרת שרבים התייחסו לכך. ההבדל בינינו הוא אמת המידה: כמה זה "רבים"? שלושה? ארבעים? חמש מאות? הרוב המכריע של הסיקור שאני ראיתי דילג ברגל קלה מעל השאלה הזו ולא התייחס אליה כלל, ולא ראיתי אף אחד שואל "כמה פליסטינים לא חמושים עם ידיים למעלה נורו בלי מחשבה שניה" (למיטב הבנתי תשובה כנה לשאלה הזו היא "הרבה מאד" - מאות אם לא יותר). לגבי "הפרה של הוראות פתיחה באש": את ואני מבינות את הדברים באופן שונה במקצת. להבנתי לא הייתה שום "הפרה" כזו והם נורו בהתאמה מלאה להוראות שהיו אז בתוקף (פרט אולי לאחרון מהשלושה שכנראה נורה אחרי שני הראשונים ואחרי שמישהו כבר הבין שמדובר בחטופים שנמלטו ונתן הוראה אחרת). קיפודנחש16:41, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
קורס ויקיפדיה לא.נשים על הספקטרום - מחזור חדש[עריכת קוד מקור]
איזה ספקטרום בדיוק? אני לא אוהב שימוש בכינויים עמומים מטעמי תקינות פוליטית, הם לא משפרים בשום צורה את היחס לקבוצות שלכאורה זוכות ליחס שלילי עקב הכינוי. עדיף להיות מדויק. "אוטיסט" היא קללה בדיוק כמו "על הספקטרום האוטיסטי", רוצה לומר: היא לא קללה ולא כינוי מעליב אלא ציון עובדה (לפחות כשמשתמשים בה בצורה הראויה). – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 22:20, 15 במאי 2024 (IDT)תגובה
כשדיברתי עם אנשים בוויקימדיה לגבי הקורס (כידוע אני מתנדבת בהדרכת קורסים אז יצא לנו לדבר גם על הקורס הזה), ייעצתי להשתמש במילה ״אוטיסטים״ כי כך מקובל בקהילה האוטיסטית (הדיון שאגסי קישר אליו באמת משקף את זה). ההשערה שלי היא שמאוחר יותר, כשדיברו עם ״רעים״ נבחר להשתמש בביטוי ״על הספקטרום״. בדרך כלל ארגונים אוהבים מילים יותר ״מכובסות״ במסווה של תקינות פוליטית, אבל יכול להיות שאני טועה וזה הגיע ממקום אחר. בתגובה לתגובה של אביר המתמטיקה - אכן, מאוד מקובל להתייחס גם לספקטרום הלהט״בי כספקטרום וזו באמת מילה מאוד גנרית. Saifunny ♫𝄢 שיחה09:06, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
תשלום זה דבר חשוב מאוד, שמהווה לא פעם "דמי רצינות" עבור שני הצדדים - הן הצד המשלם, והן הצד נותן השירות. תמיד עדיף תשלום סביר והוגן - רק טיפש יכניס את הרכב שלו למוסך שמתקן אותו חינם. עמית - שיחה10:43, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
אני מסכימה עם עמית, מדובר בדמי רצינות. הרי אם הקורס היה בחינם, סביר שהיו נרשמים יותר אנשים כי ״מה יש לי להפסיד״ ובסוף הייתה מגיעה כמות קטנה שאולי לא הייתה מצדיקה את פתיחת הקורס ואת המשאבים שהושקעו בו. Saifunny ♫𝄢 שיחה11:13, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
כמי שהדריך את המחזור הראשון של הקורס, נראה שלאנשים בקורס דווקא לא הייתה בעיה עם השימוש בצמד המילים "הספקטרום האוטיסטי". כמו כן, 120 ש"ח זה סכום סמלי, שכפי שעמית אמר, מטרתו ליצור מעין בסיס להתחייבות של שני הצדדים לתהליך. בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו לטובה, המשתתפים אכן היו נמרצים ומחויבים לתהליך, והתוצרים של הקורס היו מעל ומעבר.
בהזדמנות זו, אגיד שמהרשמים של הקורס הקודם, הרוב המוחץ של המשתתפים השאיר משוב חיובי מאוד, כך שאם אתם מכירים אוטיסטים/אנשים על הספקטרום האוטיסטי, אני ממליץ בחום על הקורס. ארז האורז • שיחה🎗11:31, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
לדעתי, צריך להציע מסלול פטור, למי שמתקיים מקצבה. 120 שקל זה לא סכום סמלי עבור מי שחי מקצבה. קצבת נכות חודשית מלאה היא בסך 4,291 ש"ח וחלקית בסך 2,925 ש"ח. במשרדי הרווחה של עיריות מבקשים מאנשים לתרום כרטיס מזון חודשי בסך ב-250 שקל למשפחה נזקקת, בנימוק זה סכום משמעותי שעוזר. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2?12:40, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
שלום ותודה על תשומת הלב לנושא. המדיניות של ויקימדיה ישראל היא, שכל מי שרוצה להשתתף בקורסי העריכה ונתקל במחסום כלכלי יכול לקבל מלגה מאיתנו. במידה ואתם עדים למצב כזה, אנא הפנו את תשומת ליבנו לכך ואנו מצידנו נטפל בנושא במירב הרגישות הנדרשת. Michal-WMIL • שיחה18:57, 16 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא הייתי אומר שהפאנל הוא עם גדולי המומחים בנושא, אבל לפחות חלק מהאורחים הם בעלי נסיון בהפצת פייק (חצי ציניות). מצער לראות שנותנים במה רשמית לאדם שבזמנו החופשי עוסק בדוקסינג של עורכים ובהשמצתם מחוץ לפלטפורמה. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ג באייר ה'תשפ"ד • 23:15, 20 במאי 2024 (IDT)תגובה
מיכאל צבאן כתבת: "חלק מהאורחים מומחים בהפצת פייק"? באמת? אני רואה רשימה מכובדת מאד של מומחים. מציעה שתירשם לכנס, תגיע ותקשיב, ותשאל שאלות שם.
"זיהוי מוקדם של ניסיונות הטיה... מאת גיל פלדמן", ועוד בכנס שעוסק בפייק ברשת. אני מניח שהשלב הבא הוא להזמין את האחים קורידו לכנס העוסק במוגנות ילדים, עבור דרך בני סלע על דיסטנס במרחב הציבורי, ולסיום אליעזר גרוס וברנרד מיידוף יקנחו בדו-שיח על סיכונים בהשקעות. לא ברור לי מה מטרתה של העמותה, אבל די ברור לי מה העמותה *לא* עושה. אותיר לכם לנחש. דגש - שיחה01:19, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
לצורך ההדגמה – אפשר להציע לך פגישה עם ינון מגל, ואולי יקרה נס ותשתכנעי ממה שיש לו להגיד? (לפרוטוקול: אני סבור שגם ינון וגם פלדמן שקרנים) דגש - שיחה09:10, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
בתור ויקיפדית ותיקה, חברת ועד, ומשתתפת כמרצה ביום העיון אני רוצה לציין כי נפגעתי מאוד מהדברים. כל העוסקים במלאכה משקיעים מזמנם ומרצם כדי לקדם ידע מהימן. אני לא יודעת עד כמה המבקרים מכירים את עמותת ויקימדיה ישראל, והעבודה המדהימה שהיא עושה למען תוכן חופשי ומהימן (אני מזמינה אתכם לקרוא על פועלה). יתכן שיש לכם התנגדות לאחד המשתתפים, וזה בסדר גמור. זה גם בסדר גמור להביע ביקורת על השתתפות של איש כזה או אחר. אבל הביקורת כאן חצתה את גבולות הטעם הסביר. נפגעתי. דריה • שיחה14:01, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
אין צורך להיפגע אישית. הבעיה אינה בכך שחבר עמותה הזמין אותו, כמו בכך שאף אחד אחר מהעמותה לא הבין שההזמנה הזאת היא יריקה בפרצופם הווירטואלי של העורכים. לגבי הפייק – מש"ל; אף אחד לא השווה אותו לאנסים ופדופילים, אלא בוצעה הדגמה, אולי מוקצנת, לכך שמוזר לבקש מטראבלמייקרס להרצות על פתרונות לבעיות שהם חלק מרכיביהן. באותה מידה יכול היה לומר שהשוו אותו לגרוס ומיידוף, אבל זה לא כזה "צבעוני". כצפוי – מפיצי פייק הם כאלו שבפיהם ינאמו משהו אחד, בזמן שידם השמאלית עושה בדיוק את מה שהם מדברים נגדו. דגש - שיחה18:11, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
אתה רציני דגש? הפנית לפרסום שבו גיל כותב על מה שכתבת כאן? גם אני הבנתי כך את מה שכתבת. שמת את שמו ביחד עם אנסים ופדופילים. והטיעון שלך: "אף אחד לא השווה אותו לאנסים ופדופילים" ממש לא נכון. מה עוד שזה נכתב אחרי שאתה הגבת כמו שהגבת. אני מבקשת לקבל פרסום שלו לפני מה שכתבת כאן שהוא שקרי. מצטערת זה לא צבעוני. אני הייתי נחסמת על דבר כזה אם הייתי כותבת כך על עורך בוויקיפדיה. אני חושבת שאתה כמפעיל ובודק צריך להקפיד הרבה יותר. חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע18:59, 21 במאי 2024 (IDT)תגובה
אין טעם לגרור את הדיונים לנושאים אישיים. הוויקיפדים מודעים לנסיונות להכניס פייק ממקורות ישראלים ונאבקים בכך... אבל רוב הפייק בוויקי העברית נכנס דרך תרגום ערכים, ולכך אין מספיק מודעות או טיפול. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2?12:43, 22 במאי 2024 (IDT)תגובה
דגש, השווית אדם שבסך הכל מנתח מידע ויקיפדי גלוי (גם אם הוא "מפיץ פייק" – לא ברור לי איפה ומתי, אשמח לדוגמות) לאדם שנחשד בהטרדות מיניות והתבטא בצורה דוחה וברברית כלפי נשים, והשווית את היחס שלו להפצת מידע מדויק ליחס של פדופילים למוגנות ילדים ואנסים לזכות לשלמות הגוף. זה מוגזם מאוד. פעמי-עליון • שיחה16:25, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא פעם ראשונה שעולה הרעיון להכיר חד צדדית במדינות ובחבלי ארץ שדורשים עצמאות מספרד ויש לפחות 5 כאלה כמו שמופיע כאן. השאלה האם זה רעיון חכם כי נכון שזה יכאיב לספרדים, אבל מי אמר שבכך לא ניצור עוד מדינות שיהיו עויונות לישראל, אשמח לשמוע את דעתכם מר נוסטלגיה🥇 13:50, 23 במאי 2024 (IDT).תגובה
אין איזון בין הכרה בפלסטינים מול הכרה בחבלים, כמו חבל הבסקים. בעוד שספרד רואה בחבל הבסקים חלק ממנה והבסקים זוכים לאזרחות ולשיוויון זכויות עם הספרדים, ישראל לא נתנה ולא מתכננת לתת לפלסטינים אזרחות ישראלית ושיוויון זכויות. המצב של הפלסטינים, שאין להם מדינה ואין להם שלטון, שהם בוחרים, מיוחד כיום ומזמין לחצים וגינויים כלפי מי שמונע זאת מהפלסטינים, כלפי ישראל. בברכה. ליש • שיחה15:40, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
למה באמת אנחנו לא מבצעים את הפעולות הללו ? בגלל הטורקים האנטישמים או העיראקים שלא אוהבים אותנו ? האם יש לנו מדיניות ברורה בנושא ? מר נוסטלגיה🥇 15:52, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
ישראל נוקטת במדיניות בין-לאומית של עליבות כבר קרוב ל-20 שנה ברצף. כדי להחליף אותה צריך להחליף את כל דור ההנהגה הנוכחי בכל המפלגות. כרגע לא נראה שזה קורה. Virant (שיחה) 15:57, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
מר נוסטלגיה, להכיר בקטלוניה ובארץ הבסקים בספרד ובסאפמי (ארץ הסאמים) בנורווגיה ובזכותם לעצמאות מידית (אני לא צוחק, זה הצעד המוסרי אפילו אם ספרד ונורווגיה לא היו מכירות בפלסטין). וכמובן להכיר גם בעצמאות כורדיסטן ובזכויות של הארמנים, האשורים, והיוונים מפונטוס וממערב אסיה הקטנה על כל האדמות מהם גורשו ועליהן נרצחו, נטבחו ונשרפו חיים (המדיניות של ישראל להימנע מהצעדים המוסריים האלה רק כדי לשמור על יציבות מול המשטרים האסלאמיים הדיקטטוריים בעירק, בסוריה ובטורקיה פחדנית, לא מוסרית, דוחה, מבזה את זכר השואה ואנטי ציונית – אם אנחנו לא מכירים בזכות של העמים הילידיים השכנים לנו על ארצם אין לנו שום זכות על ארצנו). פעמי-עליון • שיחה16:32, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
ספרד מכירה בקטלונים ובבסקים. יש להם אוטונומיות במסגרת ספרד. מה שאין להם זה עצמאות מלאה. זה גם המצב של כורדיסטאן בעיראק. ישראל לא מכירה בקיומו של עם פלסטיני. אם אנחנו רוצים לטרוח להכיר בכל כך הרבה עמים אחרים, צריכה להגיע אלינו השאלה: מה אצלכם?
כיום בקטלוניה, לדוגמה, יש אהדה גדולה לפלסטינים בגלל המאבקים המשותפים. זה אולי מפתיע שלא הצלחנו לרתום את שאר ספרד לצידנו. אבל אנחנו הרי מומחים להרס יחסים בינלאומיים. Tzafrir • שיחה16:52, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
בואו נקים את כנופיית שודדי הים של ויקיפדיה לשדידת ספרדים ומשחיתים! הקפטן חסר הרחמים יהיה גילגמש, הנווט יהיה דוד שי ושאר הויקיפדים יהיו הפיראטים! יחד נשוט ונצפה בגשר הספינה על מים סוערים ונוציא דגים מגופה של ויקיפדיה. אהוי!דגל הויקיפדים הפיראטיםס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין23:02, 23 במאי 2024 (IDT)תגובה
אייל, מה בדיוק אתה רוצה "לסדר" לי, נשמה טובה שכמוך? אני הרי לא ביקשתי דבר לעצמי, רק שאלתי אם יש מתנדבים - אתה בעניין? בברכה. ליש • שיחה15:44, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
לא קראתי את הדיון כולו, רק את כותרתו (לטובת ההיסטוריה, אם הכותרת תשתנה בעתיד: בזמן כתיבת הדברים הכותרת היא "איך להתנקם בספרד ?"), שמשקפת יפה את מה שנראה מכוון היום את התנהגות ישראל בעזה.
"נקמה" היא יצר אנושי מוכר, ומצפן גרוע מאד לקביעת מדיניות לאומית. בעין בלתי מזוינת נראה שלפחות אחד הדחפים, אם לא העיקרי בהם, שמדריכים ומכוונוים את התנהלות ישראל היום הוא יצר הנקמה, והסירוב העיקש שנמשך חודשים ארוכים לדבר על "היום שאחרי" נבע מכך שישראל יצאה למלחמה בלי תוכנית מוגדרת או יעד ברור מעבר ל"להראות להם" ולהתנקם. זה אולי מדבר ללב ההמון, אבל לא מבשר תוצאה מוצלחת. כעת שואל פותח הדיון איך "להתנקם" בספרד. בילדותי ספרו לי שאחד הדברים (אולי לא העיקרי, אבל משמעותי) שמקבעים את הפיגור של המזרח התיכון הוא המנהג העתיק של "גאולת דם". שאלתו הנואלת של נוסטלגיה (או לפחות הניסוח הנואל של השאלה) מעידה על עומק השתלבותנו במרחב. קיפודנחש16:20, 24 במאי 2024 (IDT)תגובה
רק לציין לטובת ההיסטוריה שיש כאן משתמש שקבע שהשאלה נואלת מבלי לקרוא כלל את הדיון, ועל סמך כותרת הוא כבר יודע את בעיות המזרח התיכון, פשוט מדהים מר נוסטלגיה🥇 07:36, 26 במאי 2024 (IDT).תגובה
סימנתי תיבות משתמש אנטי-ישראליות עבור MFD אם אתה רוצה לבדוק את זה[עריכת קוד מקור]
ביום חמישי הייתי בכנס ארכיונאים בספרייה הלאומית, היה חלק מאד לא מעניין, אז החלטתי לגשת לראות את מבנה הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל. נכנסתי לוויקיפדיה ולא הייתה אפילו לא תמונה אחת של המבנה, רק דגם של המבנה שצילמתי בשנת 2011 בכניסה למשרדי רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר. המבנה צמוד למוזיאון ארצות המקרא ירושלים ומול היכל הספר. גיליתי מבחוץ מבנה מאד מאד יפה, שעדיין לא פתוח לקהל. ובעזרתה של יולי הדוברת של רשות העתיקות נכנסתי גם פנימה וצילמתי
המקום ייפתח לקהל הרחב ביולי 2024 והוא יכלול גם מוזיאון מאוסף רשות העתיקות. העליתי בערך תמונות שצילמתי. להלן כמה מהן
מבנה הקריה מבחוץ
גג שקוף המדמה רשת צל המגנה מהשמש מעל חפירה ארכאולוגית מעל מבנה הקריה הלאומית לארכאולוגיה
פסיפס בית הכנסת מעין גדי מעל גג המבנה
הגג שקוף המדמה רשת צל המגנה מהשמש מעל חפירה ארכאולוגית, חלקו התחתון
גיא פרחי לא גר בישראל ולא חבר סגל באקדמיה הישראלית. אף על פי כן כתב העת "Cultural Critique" דחה מאמר שלו, משום אזרחותו הישראלית (מקור). הם מטורללים לגמרי. קצת עצוב שההגנה שלו היא שכתב העת חרג מהמדיניות שהתווה ה-BDS. בר 👻 שיחה23:16, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
זה ממש עצוב איך אנשים מהשמאל האמריקאי, שמחשיבים את עצמם "נאורים" ו"אבירי הזכויות אדם" ו"מתקדמים" הופכים בשנים האחרונות למקארתיסטים, אנטישמים, פופוליסטים, אלימים, בורים, שונאי תרבות ויותר מהכל טפשים. זה רק מראה שבכל הצדדים של המפה הפוליטית יש אנשים רעים וטפשים, גם אם אתה קורא לעצמך "מתקדם" או "שמרן" אתה יכול להיות פשוט חרא של בן אדם ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין23:47, 26 במאי 2024 (IDT)תגובה
אני חושבת, שלפני שדנים במועד המפגש, או במקביל לדיון זה, צריך לחשוב על מקומות אפשריים. אין טעם לדון בתאריך אם המפגש יתקיים במקום שחלק מן הווקיפדים לא יוכלו/ירצו להגיע אליו.שלומית קדם • שיחה19:31, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
אם אין תאריכים רלוונטיים, קשה לברר עם מקומות האם ניתן לשריין אצלם את האירוע. בפעמים הקודמות, העמותה סיננה מקומות על סמך תאריכים רלוונטיים, כך שלמצוא מקומות זה נחמד, אבל בלי תאריכים זה לא שווה כלום. במקביל לדיון על בחירת התאריך, אנחנו חושבים על מקום רלוונטי. כמו כן, אחרים מוזמנים להציע מקומות אפשריים לאחר שבדקו שאפשר לשריין את המקום באחד התאריכים המוצעים וביררו פרטים לגבי השכרה/שריון המקום. ארז האורז • שיחה🎗19:40, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
תודה על השיתוף, כן יאבדו כל אויבנו, כל אוכלוסיית עזה אשמה בפשע עד שתוכח חפותם, וחוץ מזה מקום המסתור של הפושעים הוא בין אזרחים הם סך הכל נזק סביבתי שלדעתי אפשר לקבל ולהכיל מר נוסטלגיה🥇 17:51, 27 במאי 2024 (IDT).תגובה
אל תדבר בשם כל היהודים בבקשה, כי הרבה מאיתנו לא מזדהים עם ערכי הכהניזם והעליונות היהודית. הקריאה לרצח עם ברוטאלי ואנטי-מוסרי ולרציחת תינוקות ונשים ברצועת עזה זה עניין שחלק גדול מעם ישראל מתנגד אליו. אני יהודי מצד אמא ואבא, ומתנגד לרצח עם גם כאשר הוא מבוסס על הדת ("כן יאבדו כל אויבנו"). מבחינתי הגישה שלך לא שונה מהרוצחים של גדודי עז א-דין אל-קסאם שמבחינתם אין ישראלי חף מפשע כי גיוס לצה"ל הוא חובה, וכל הילדים הם "חיילים לעתיד". Bakbik1234 • שיחה18:39, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
הכותרת שגויה - זה לא היה טבח, אולי אסון, אולי פגיעה קטלנית, לא טבח. בטבח הורגים המונים בכוונה תחילה וזה לא המקרה. לולא הנסיבות ואם היה מדובר בצבא אחר, נניח אמריקאי או בריטי או צרפתי, הכותרות היו פחות נזעמות.
ועכשיו לגבי ⟨ תוכן הוסתר | ברק ⟩, עמיחי אליהו והאחרים, הם הוכחה חיה לכישלון חינוכי, הם הוכחה חיה לסכנות, שעוד צפויות לנו - הם עלולים להיות המהרסים והמחריבים שייצאו מאיתנו וציטוטים שלהם ברחבי העולם יקימו נגדינו קואליציה ענקית. ⟨ תוכן הוסתר | ברק ⟩ בברכה. ליש • שיחה18:54, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
איך אני לא מכירי בתנאי החניכה שלי? אני עוקב אחרי התנאים אחד לאחד. ראה משתמש:Bakbik1234/ארגז חול שם אני כותב מידע להוספה, ורק אם ולאחר שחונך מאשר אני מוסיף לערך. זה בדיוק התנאים שגארפילד הסכים להם: אסור לי לשנות ערכים פוליטיים ללא אישור מחונך. בדפי שיחה ודיונים, עם זאת, עדיין מותר לי להשתתף בלי אישור מחונך. Bakbik1234 • שיחה19:13, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
Mod, כמי שהוצעה כחונכת לBakbik1234. אני מביעה כאן את דעתי - דברי בקביק עומדים בכל תנאי החניכה ובכל דרישות הכתיבה הוויקיפדית. אם מותר למר נוסטלגיה להביע כאן את דעתו הימנית-קיצונית לגבי כל פלסטיני באשר הוא, ודאי מותר לבקביק להביע את דעתו הוא, מה גם שהדברים נכתבים בכיכר העיר - המקום שנועד להבעת דעות אישיות בנושאים שאינם וויקיפדיים.שלומית קדם • שיחה19:23, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
La Nave, כוונתי ב"הדבר" הוא הדיון שנפתח ומתפתח כאן. שלומית קדם, ייתכן, אך גם נאמר להימנע מדיונים ארוכים, לא להגיב לכל תגובה, ובכללי להישמר מפני ויכוחים פוליטים העשויים להדרדר. ייתכן שהעלאת הדיון, הכתיבה וההתנצחות תקינים לפי תנאי החניכה, ולכן הפנתי את תשומת ליבם של המעורבים. בנוגע למר נוסטלגיה, דבריו אכן נראים בעיתיים וניתן לפנות לבקשות למפעילים למציאת סעד. Mod - שיחה19:35, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
מה שכתבת על עמיחי אליהו - האמירה "מחנות השמדה" היא עלילה מוחלטת וחמורה מאוד. גם "מחנות ריכוז כמו בשואה" זה רחוק מאוד מהאמת. אליהו דיבר על הקמת מחנות שבהם יחלקו אוכל לעזתים וינהלו את הרצועה - בהינתן שכבר כיום יש מחנות פליטים בתוך הרצועה עצמה (דבר הזוי בכל צורה שהיא, שבתוך שטח שכבר כמעט 20 שנה ישראל בכלל לא נמצאת בו, יש "מחנות פליטים" של "פליטים" לכאורה שהם נכדיהם של פליטים מ48 - הפלסטינים הם האוכלוסייה היחידה בעולם שבה מעמד הפליטות עובר מאב לבן לנכד, וה"סוכנות" שנועדה לכאורה לטפל בפליטים ולהוציא אותם מהמעד הזה - ואבהיר, הוצאה ממעמד פליטות לא קשורה לישוב בחזרה של אותם פליטים בשטח שממנו לכאורה פונו - ממש לא עושה זאת אלא להיפך דואגת כבר עשרות שנים לטפח בנחישות את מעמדם כפליטים לכאורה). ובהינתן שחמאס חד משמעית על פי כל הגורמים במשטר שלנו, בארה"ב וברוב מדינות המערב הדמוקרטיות, לא יכול ואסור לו יותר לנהל את החיים ברצועה, הרי שישראל עומדת בפני שאלה לגיטימית לחלוטין האם לנהל בעצמה לכך וכך שנים את הרצועה מבחינה צבאית ואזרחית, או לנסות במהרה למצוא גורם חלופי אחר שינהל אזרחית את החיים שם בעוד ישראל רק תתפקד צבאית (ישראל מבינה שגם אם לא תנהל אזרחית את הרצועה, בשנים הקרובות אין סיכוי שתוכל לצאת צבאית מהרצועה.היא לוקחת לעצמה חופש פעולה מלא בדיוק כמו בשטחי A ביו"ש החל מחומת מגן והלאה). אז בישראל יש דעות לכאן ולכאן, יש כאלו שרואים ברש"פ גוף לגיטימי לניהול הרצועה ויש שלא רואים זאת כך, ויש שחושבים שניתן לתתכבר עכשיו לכוחות מקומיים מתונים לכאורה לנהל - ויש שחושבים שזה לא ישים ואין כרגע גופים כאלו שיוכלו לנהל זאת, וסבורים שכרגע ישראל צריכה לנהל את הרצועה.
לתוך מתחם הדעות וההצעות האלו נכנסים דבריו של השר אליהו לחלק את הרצועה למחנות (כבר כיום דה פאקטו הרצועה מבותרת ל2 על ידי ציר נצרים שצה"ל התבסס בו) ולחלק את האוכל לעזתים ולנהל את חייהם האזרחיים. זה לא קרוב בשום צורה ודרך למה שהיה בשואה, בטח כשמתחשבים ברקע ובעובדה שמעזה כבר עשרות שנים מנסים לפגע בישראל וגם לאחר שבוצע גירוש יהודי הרצועה וצה"ל יצא לחלוטין עדיין הרצועה הפכה בייסיקלי לבסיס טרור אחד ענק (עם שימוש באינספור מתקנים אזרחיים לרבות בתי חולים וגני ילדים ובתי ספר של אונר"א), והוציא מתוכו כמובן גם את שבעה באוקטובר, הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. זה "טיפה" שונה מאשר מה שהיהודים בגרמניה ובפולין ובשאר אירופה "עשו" כדי ש"יזכו" למחנות... בכבוד, ותן טל • שיחה06:22, 30 במאי 2024 (IDT)תגובה
זכותי לשמוח על הרג שני הרוצחים שחוסלו באותה תקיפה וזכותי באותה נשימה לא להזיל דמעה על הרג אזרחים בעזה, אני לא מצטער שאזרחים נהרגים בעזה חד משמעית, אגב זה מדהים איך משהו פותח דיון וכשהוא רואה דעה הפוכה הוא מתרגז, להבא אל תפתח דיון. לגבי ליש אם אתה אומר שאני כשלון חינוכי אז אני שמח כי זה סימן שאני רחוק מעולם הערכים שלך ואין דבר שמשח אותי יותר מזה, ואני ממליץ לך לחזור מזה שאמרת שאני יותר גרוע מחמאס כי זה יגרור בקשה לחסימה מר נוסטלגיה🥇 20:25, 27 במאי 2024 (IDT).תגובה
⟨ תוכן הוסתר | ברק ⟩. במדינות מתוקנות, דמוקרטיות, הסדר הפוך, אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו. אתה גם כישלון בחינוך הדתי, הרי נאמר, בנפול אויבך לא תשמח ואתה צוהל ומנסה להודיע לכל העולם ואשתו כמה אתה שמח על מותם של אנשים. בדרך כלל אנשי צבא, שיודעים מה זה קרב, מה זה מוות ומה זה פציעות ונכויות, לא ששים בנפול האויב, כי הרי זה עלול לקרות גם להם. מי צוהל? מי שראה שדות קרב רק בסרטים. בברכה. ליש • שיחה20:55, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
קבעת שאני "לא מכיר בתנאי החניכה שלי" (למרות שלא הוספתי מידע פוליטי ללא אישור חונך). זה לא מקובל. אם גארפילד יחליט לשלול ממני את הזכות לפתוח דיונים פוליטיים בכיכר העיר, זה כבר משהו אחר. Bakbik1234 • שיחה19:39, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
להבנתי מה שמפריע למוד זה הנושא של לעורר מהומה. לכתוב בצורה כזו חד צדדית ומגמתית, זה כנראה בעיניו מעורר מהומה. לא ציינתי כמה מחבלים חשובים חוסלו בפעולה, האם האזרחים נהרגו מהפצצה או משריפה נלווית, המקור על התינוק הוא באיכות ירודה להחריד. בקיצור, לא התאמצת כאן, סתם זרקת את דעתך במילים נחרצות להחריד. מגבל • שיחה20:16, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
כל יום אני רואה שדה קרב ואני מציל אנשים (כולל ערבים, שאף עזרתי להכשיר כמה מהם), ולגבי "בנפול אויבך" יש פסוק שאומר "באבוד רשעים רינה" אני שמח שהחיסלו את שני המחבלים הבכירים ולא מצטער אם אזרחים נהרגים בטעות כי זו אשמתם מר נוסטלגיה🥇 21:02, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
כתבת בראש הדיון שני נימוקים שונים. אחד: שכל האוכלוסייה ברצועת עזה הם בגדר „רשעים״. השני: אולי הם עצמם לא רשעים, אבל לא נורא שיהרגו 48 מהם כדי להרוג שני רשעים מרושעים (שאליהם כוונה הפצצה). אני לא הולך להתווכח עם הדעות הללו (כי זה ויכוח עקר). אני רק מקווה שאתה מבין עד כמה הדעות הללו מפריעות ללא מעט עורכים כאן. Tzafrir • שיחה21:45, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
בוודאי שזה מפריע לאחרים, אבל מפריע הרבה יותר לקרוא למה שקרה ברפיח טבח כשברור לא כיוונו לארחים ולכן תגובה שכנגד היתה חייבת לבוא ומלבד זאת אני לא ירדתי לפסים אישיים אלא ניהלתי דיון ובוודאי שלא כיניתי פה אף אחד בוגד או משת"פ בגלל דעותיו, והכינוי שהצמיד לי אריה וזה ראוי לכל גינוי. לגבי אוכלוסיית עזה הרשה לי להניח שרוב העם (רוב מוחלט) ואף רוב הקהילה קרובים לדעתי ובטח לא מכנים את מה קרה ברפיח טבח מר נוסטלגיה🥇 22:03, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
יש לי הרגשה שרוב הקהילה כאן מסכימה לדעתך לגבי המילה „טבח״. יש לי הרגשה שרוב הקהילה מסתייגת מלפחות חלק מדבריך. לדברי אין שום בסיס מלבד סברת כרס. בכל מקרה, זה שמישהו אחד בא לעורר כאן מהומה, לא אומר שאתה חייב לעזור לו. Tzafrir • שיחה22:15, 27 במאי 2024 (IDT)תגובה
חבל שהדיון הזה נפתח ועוד יותר חבל שפותח הדיון מעוות את המציאות ואף מתעלם ממנה לחלוטין כדי שאלו יתיישבו עם דעותיו. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 08:08, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
אייל, אני חושבת שרוב האנשים לא עושים את זה בשביל הכסף, ובתחרות הכתיבה הקודמת-קודמת זכיתי בפרס של 75 שקלים. אז מה אם הם נמוכים, תמיד כיף לקבל הערכה על ערך, ואם זה מלווה בסכום כסף, גם אם הוא קטן, זה לא מזיק. ♪ Funcs ⌘ שיחה ♪ 20:37, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
זה לא הצורך הכספי שמניע. אם הפרס הוא כזה נמוך כספית יש הרגשה לכותב שלא מעריכים ולא מכבדים את המאמץ וההשקעה שלו. אם הפרס היה מראש ספר או מספר ספרים או מוצרי מחשב (כגון עכבר אלחוטי למחשב הנייד), הסכום הנמוך של הפרס לא היה מופיע ישירות בעיניים והייתה יותר הרגשה מצד הכותבים שמעריכים את ההשקעה שלהם. זה אולי לא רציונלי כי 250 ש"ח וספרים בשווי 250 ש"ח הם שניהם פרס בשווי 250 ש"ח, אבל כך המוח האנושי עובד: הראשון יוצר רושם שלילי והשני מצליח להקטין את הרושם השלילי. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:46, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
פרסים על כתיבה זה עניין חלקלק. יש מי שרוצה אותם בשביל הכסף הכרוך בכך, יש מי שבשביל הכבוד, יש מי שבשביל הסיפוק האישי (אגו). כל שלושת האופציות נראות רע, אבל זה מה שמניע את העולם. במקרה דנן הכסף והכבוד לא משמעותיים, נשארנו עם האגו - נו, זה יותר טוב? אני חושב שלא צריך להיות לנו אכפת למה כותב מי שכותב. ברור שאם יובטח פרס כספי גבוה יותר יגיעו יותר כותבים. ברור גם שאם תהיה הכרה תקשורתית רחבה בתחרות יגיעו יותר כותבים. ככה או ככה - ההתעסקות הזאת לא נמצאת ב-DNA של הויקיפדיה העברית. עמית - שיחה21:33, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
אני גם חושב שהפרס הכספי נמוך מדי וזה לא מכבד. או שמעלים את סכום הפרס או שמבטלים אותו כליל. האפשרות שמציע אביר המתמ׳ היא טובה גם כן גילגמש • שיחה21:50, 28 במאי 2024 (IDT)תגובה
בעבר זכיתי בתלוש לספרים בסטימצקי ב-100 שקל או סכום זניח דומה, הנושא זה האתגר התחרותי וספרים תמיד כיף לקבל או לקנות. עמית צודק לגבי ה-DNA, אבל אני חושב שהתחרויות והפרסים נועדו למשוך עורכים חדשים בקהילה או אף מחוצה לה, אנחנו צריכים לזכור גם שהסכום - גם אם נועד היה לפתות מצד עצמו - לא צריך לדבר אל לבם של אנשים מבוססים, אלא לצעירים שבדרך כלל יש להם בעיות תיעדוף עם הכסף הקטן שהם מרוויחים ויהיה להם נחמד לקבל תלוש לספר. ביקורת • שיחה01:58, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מטייל ברחובה של עיר בגוש דן המעטירה ורואה מודעות נסערות, מטופשות ומרושעות בדבר החובה למסור את הנפש ולא להתגייס לצבא. 'יהרג ואל יעבור' זועקות המודעות. ואני שואל שאלת תם: לפני כך וכך שנים כשהצאר הרוסי חטף ילדים מחיק אמותיהם כדי לגייס אותם לתפארת משטרו הרקוב לא שמענו על הוראה של מסירות נפש ועתה כשאדם נדרש להגן על ביתו, ילדיו יש למסור את הנפש?! מה רבה טפשותם ורשעותם של ליצנים אלה. שבת שלום ומנוחה. טל ומטר • שיחה14:57, 31 במאי 2024 (IDT)תגובה
לכל אחד יש לו דברים עליהם הוא מוכן למסור את נפשו, זה רק עניין של סולם ערכים. יש כאלה המתחבאים מתחת למיטה, כשהקוזקים אונסים את האישה ושוחטים את ילדיו ויש כאלה שיקומו נגד הקוזקים. תגידו שזה שונה - לא זה לא שונה, החמאס זה הקוזקים המודרניים ויש המוכנים לקחת נשק לידיים ולהגן על עצמם, על משפחתם ועל מדינתם ויש אחרים, צעקנים המודיעים, שיעדיפו למות ולא להתגייס, כי הם יודעים שלא צפויה להם סכנה מהמגייסים - הסכנה היא בשדה הקרב וממנו הם רוצים להימלט, מתחת למיטה או לישיבה. בברכה. ליש • שיחה19:19, 31 במאי 2024 (IDT)תגובה
הנכונות "למסור את הנפש" אכן מגוחכת. למסור את הנפש למי? אין בסביבה מי שייקח את הנפש (אף אחד לא מאיים במוות ואפילו לא במאסר על מי שלא מתגייס). ובכל זאת אותי מטרידה דווקא התלהבות חילונית לאמן ולחמש רבבות קיצונים דתיים שאין להם שום מחוייבות או אפילו הכרה של ערכים דמוקרטיים. תחושה מוזרה שהרעיון הזה כבר נוסה איפהשהו בעולם. יורם שורק • שיחה21:48, 31 במאי 2024 (IDT)תגובה
בדיוק. בקושי עם הדתיים הלאומיים נמצאה דרך לשילוב אמיתי בכוחות הביטחון, אז לרוץ הלאה אל הקיצוניים? מצד שני עם כל הכאוס במדינה, יכול להיות שכן כדאי לגייס אותם אבל להחרים להם את הנשקים לפני שבת (כמו לכיתות הכוננות) וכמובן לא לתת להם להתקדם לעמדות מפתח. ביקורת • שיחה01:53, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
דעות כמו ימין קיצוני הן די נפוצות במגזר החרדי, ויש כאלו שגורמים לבן גביר להיראות שמאלן מי הגאון שרוצה להביא לחרדים נשק ? מר נוסטלגיה🥇 02:00, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
דעות קיצוניות מבוססות על חשיבה רגשית ובערות. קל לקרוא למלחמה, כשאתה ובני ביתך נשארים בבית ושולחים לשדה הקרב את האחרים. גיוס החרדים יתן להם הזדמנות ללמוד מהי מלחמה, מה הסיכונים שלה ולמה צריך להימנע ממנה ככל האפשר. כשהחרדים יראו ביניהם נכים, שנפגעו במלחמות, יהיו קורבנות בין בני משפחותיהם ובין מכריהם, דעותיהם יתמתנו מאוד. מנהיגי החרדים, אנשים נבונים יותר, מפגינים עמדות מתונות יותר. בברכה. ליש • שיחה02:21, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אכן. המנהיגות החרדית (גם זו הפוליטית, אבל אצל החרדים המנהיגות היא הרבנית הגבוהה בלבד) לא רק שאינה ששה אלי קרב ומעולם לא קראה ליציאה למלחמה, מוצדקת ככל שתהא. אלא שהיא לא סומכת על כל מיני אלילי דעת-קהל מזדמנים גם אם היא משתפת איתם פעולה בתוך המערכת הפוליטית (כדי לקדם נושאים חשובים לה, או בתור רע-במיעוטו למול מנהיגים פוליטיים אחרים שנראים להם עוד פחות טוב). זה בקשר למיליטריזם הישראלי. לגבי גיוס חרדים, למרות חשיבות הסוגיה, אני כן חושב שהעלאת נושא גיוס החרדים בתקופה הזו לא נעשית בתום לב. ביקורת • שיחה02:32, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
ביקורת, אינני בוחן כליות ולב ואין נפקא מינא מה מניעים המעלים את הנושא. לדעתי שתי השאלות החשובות הן השאלה המוסרית והשאלה הפרקטית. לא מוסרי לקחת חלק במשחק הפוליטי המחליט אם לצאת או לא למלחמה ולא להשתתף במלחמה. לא מוסרי להנות מהגנת צה"ל ולא לקחת חלק בלחימה. לא מוסרי להמשיך להנות מתקציבי סיוע, כשצורכי המלחמה הולכים ומתעצמים והכלכלה נהרסת. ובעניין הפרקטי, כשכל יום מודיעים על מתים ופצועים חדשים כוח המגן מצטמצם והמעמסה על הנותרים הולכת וגדלה עד שיגיעו לנקודה בה ימרדו. חייבים לסייע לנושאים בעול, לא די להתפלל, צריך להתגייס. בברכה. ליש • שיחה08:11, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לגבי 'אין נפקא מינא' - תלוי מה הנושא, בשאלת היושר הציבורי יש משמעות רבה לשאלה הזו, וזה יכול לסייע לנו להבחין אם מישהו מנסה להסיט את תשומת הלב מנושאים אמיתיים בוערים. לגבי שאלת המוסר - קטונתי מלהגות בה, ולא הגיוני להוציא את השאלה התאולוגית פילוסופית מחוץ לתמונה כשבאים לקבוע מוסר ראוי בהקשרים הרלוונטיים. אתה לא יכול להוציא מהדיון חלקים שעליהם נשענת עמדת הטוענים מולך ואז לקבוע שבמתחם הדיון שהשארת אתה צודק ולא הם. ביקורת • שיחה13:48, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
ואו! מצאת שאלה של יושר ציבורי! כאילו אין לנו ראש ממשלה העומד למשפט על שוחד ומעילה באמון, כאילו שרי ממשלת ישראל לא מפטרים עובדי ציבור נאמנים, כדי למנות במקומםם חנפנים, שמצביעים במרכזי המפלגות, כאילו כולנו טהורים ורק מציעי השיוויון לנשיאה בנטל חשודים.... אני חושב אחרת, אני חושב שצריך לדון ולהתייחס לבעיה ללא קשר למי העלה אותה. ולגבי פולמוס תאולוגי, אני לא נכנס בו, אני מסתפק במוסר כללי, כזה שמקובל בשכונה ובין גדולי הדור, כזה שגם איש לא מלומד, שלא שמע על רוסו ועל דקרט, עדיין יוכל להגיד: "זה לא בסדר, זה לא הוגן", בלי התחכמויות ובלי התפלספויות. בברכה. ליש • שיחה14:12, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
יושר ציבורי במובן שאני מדבר עליו הוא יושר של ציבור ולא של פרטים. (אני לא מאוכזב מהפוליטיקאים כי אני לא מאמין במוסר אנושי ובאפשרות לגבש אחד כזה, זה בדרך כלל נגמר בכאוס של רגשות או בפוליטיקה של אילוצים). ולפעמים אי אפשר בלי התחכמויות ובלי התפלספויות, החיים גדולים ממה שמקובל בשכונה. ביקורת • שיחה03:04, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מר נוסטלגיה, שזיפים הם פירות וגם אבטיחים, אבל הם שונים וצריכים טיפול שונה. המתנחלים שונים מהחרדים, הם, מרביתם, לא מתחמקים מגיוס והם גם מגויסים, מרביתם, אידאולוגית. זה לא אותו דבר. בברכה. ליש • שיחה08:11, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הסיסמה הזאת היא גנבת דעת, סיסמה שקרית. ישראל לא נתנה נשק לרשות הפלסטינית, הם קנו או קיבלו נשק ממדינות אחרות, נשק שישראל החליטה שאינו מאיים עליה. חמאס לא היה חלק מההסדר, אז כולנו יודעים שאין לו נשק (אזהרת סרקזם). חמאס קיבל, באדיבות ביבי, הרבה כסף ועם הכסף אפשר לקנות נשק - כל אחד, גם החרדים, יכול לקנות נשק. תחת כנפי השר לביטחון פנים הכושל הולך וגדל מספר הרציחות המבוצעות על ידי העולם התחתון. בושה! בברכה. ליש • שיחה02:28, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
@טל ומטר, זה יפה שבגלל שלא שמעת אתה מסיק מסקנות על רשעותו או טפשותו של איזשהו אלמוני. אתה מוזמן לעיין בשו"ת צמח צדק יו"ד צ', למשל (השאלה מורכבת בין השאר כי הקהילות היו מחוייבות במכסות, וכל השתמטות - גם אם היא כרוכה בסכון חיים - הייתה בהכרח גוררת גיוסים נוספים). שמואל רוטשטיין מספר בספרו "קנטוניסטים" על מקרה שבו פלוגת קנטוניסטים התאבדה בטביעה בנהר הוולגה, לעיני הצאר ניקולאי. @יורם שורק, אתה צודק, באמת רעיון לא טוב. טוב היה לו רק בני דת הדמוקרטיה היו אוחזים בנשק. שמש מרפא • שיחה01:32, 4 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אם יש מישהו/י המתכננים/ות בקרוב ביקור במוזיאון ישראל, יהיה נחמד אם תוכלו לצלם את הממצא של מסרק הכינים ולהעלות אותו לויקישיתוף. תודה רבה! מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️23:58, 1 ביוני 2024 (IDT)תגובה
נתקלתי בספר ששמו "רב ערך - לקסיקון סטימצקי", שכותרת נוספת שלו היא "אנציקלופדיה שימושית למאה ה-21". הספר בכרך אחד גדול ממדים, יצא לאור ב-1997, ובו 998 עמודים, שבהם 40,000 ערכים, יותר מאשר באנציקלופדיה העברית בת 32 הכרכים. תוצאה זו מושגת בזכות העובדה שהערכים הם מה שקרוי אצלנו אולטרה-קצרמרים - כמעט כל ערך כולל רק שניים-שלושה משפטים קצרים, המספקים מידע בסיסי ביותר ותו לא. בדומה לוויקיפדיה יש בלקסיקון גם הפניות רבות. הלקסיקון, המסודר בסדר אלפביתי, מסתיים בעמוד 676, ויתר 322 העמודים משמשים לחלוקה לקטגוריות - הצגת 40,000 הערכים בחלוקה לנושאים, למשל: "מתמטיקה - אישים", "מתמטיקה - כינויים ומושגים" ו"מתמטיקה - ענפים ותחומי מחקר". קצת מוזר לראות יצירה כזו כשאנחנו עדיין ברבע הראשון של המאה ה-21, מי יודע כמה מוזרה היא תיראה ברבע האחרון של המאה (אבל ברבע האחרון של המאה ייתכן שגם ויקיפדיה תיראה מוזרה).
תועלת אפשרית מהלקסיקון: לוודא שכל 40,000 ערכיו מופיעים בוויקיפדיה העברית. דוד שי • שיחה19:56, 3 ביוני 2024 (IDT)תגובה
כבר מזמן חשבתי שצריך ליצור ויקיפדיה-לקסיקון, שתהיה בדיוק במבנה שתיארת ותיתן לקורא חסר הסבלנות של המאה ה-21, מידע בסיסי על הערך שהוא מחפש. אבל, טוב שלא השקעתי את משאבי הזמן שלי בכך, כי גוגל והבינה המלאכותית מביאים לנו זאת בקליק אחד ובחצי שנייה. ככה זה, האנכרוניזם לא מת הוא רק מדלג קדימה. אודי • שיחה22:40, 3 ביוני 2024 (IDT)תגובה
האפשרות להעתיק ישירות מאנציקלופדיה אחרת טעון זכויות יוצרים והכוונה היא להשתמש רק בכרך המפתח כדלת לאתר ערכים חסרים שאפשר לכתוב בויקיפדיה. בראשית הדרך הוכחלו כאן מאות דפים בשיטה הזו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:25, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
צפריר לא הציע להעתיק מאנציקלופדיה אחרת, אלא לשאוב מכל הערכים את תקציר הערך. ואכן בדרך כלל תקצירי הערכים שלנו או מנופחים מכל מיני זוטות שאנשים בטוחים שחייבות להיות בפתיח, או דלים בצורה קיצונית (לפעמים כי מישהו הסיר עם תקציר "כתוב בהמשך"...). ביקורת • שיחה03:06, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לאור המפץ האחרון בנוגע להטיות בויקיפדיה בעברית, חוזרת השאלה מה יהיו הבדלי האמינות בין ויקיפדיה למנועי בינה מלאכותית?
על-פניו נראה שבויקיפדיה יש מנגנונים אנושיים שיכולים לזהות ולמנוע הטיות, לעומת האלגוריתמים הנסתרים של מנועי הבינה המלאכותית. השאלה מי מתוחכם יותר, עורכי ויקיפדיה או מתכנתי אלגוריתמים בשירות חברות AI?
דבר אחד ברור - החשיבה העצמאית והביקורתית מעולם לא הייתה תחת מתקפה גדולה יותר, ועל דרך החיוב - מעולם לא היה חשוב יותר לחנך לחשיבה ביקורתית ועצמאית. Ronen.gb • שיחה11:42, 5 ביוני 2024 (IDT)תגובה
תודה! מעניין! רק הערה: AI טורפת חומרים שבני אדם מייצרים. בכך היא עוברת על חוקי זכויות היוצרים בוויקי ובכלל לדעתי.
זה כבר פתח לדיון נוסף. כבר יש AI שיודע ללמוד לבד וליצור ידע חדש, כלומר לא רק לעשות מניפולציות סטטיסטיות על טקסטים שכתבו אנשים. אז בניגוד למכונות שלא ניתן לייחס להן חוכמה או טיפשות, היצור החדש הזה כנראה לא יהיה טיפש. זה כמובן יציב אתגר מסוג חדש לגמרי לשאלת הידע האנושי. עוד נצחק או נבכה, שהיינו מוטרדים משאלות של זכויות יוצרים. Ronen.gb • שיחה15:34, 5 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לעולם נצטרך לחנך לחשיבה ביקורתית ועצמאית, כלי ה-AI יעזרו לנו ויאתגרו אותנו באותה נשימה בנקודה הזו, אבל בסופו של דבר האדם ימדד ב'עצמאית'. יתכן, וזה קורה כבר היום, שהנסיבות - מכלול החוויה האישית - משפיעים על מה שנתפס אצלנו כחשיבה 'עצמאית', אבל זו בעיה שקיימת כבר היום. ובעולם ממושמע שמכוון אותך להסתמכות על חוכמת המונים, או - בעולם הייצור/ניהול - לאמץ נהלים לא אינטואיטיביים לאור מחקרים, זה יהיה חתיכת אתגר. ביקורת • שיחה23:40, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אין „בינה” מלאכותית שיודעת לייצר ידע חדש. נקודה. אין. ולעולם לא תהיה.
וגם אין בכלל בינה מלאכותית. יש תוכנות שפולטות מחרוזות ושחברות שיש להן הרבה כסף ומעט אחריות חברתית קוראות להן „בינה מלאכותית” בשביל למשוך תשומת לב ולמכור מינויי פרמיום לשירותים שלהן, אבל השירותים האלה לא שווים כלום. @Sima shimony צודקת בקשר לזה ש„בינה” מלכאותית רק טורפת חומרים שבני אדם מייצרים. הטריפה הזאת בעיקר מורידה את הערך של החומרים האלה ולא מעלה. (אם כי אני לא יכול להגיד הרבה על טענתה לגבי של הפרת זכויות יוצרים. ניו יורק טיימס תבעו את OpenAI על זה. התוצאה של המשפט הזה תהיה תשובה די טובה לשאלה הזאת, אבל זה כנראה ייקח זמן.)
אז בקיצור, אל תאמינו להייפ. לפני קצת פחות מעשר שנים כותרות בעיתונים איכותיים לכאורה הבטיחו לנו שכולנו נהיה „נוסעים שמושב האחורי של מכוניות אוטונומיות ב־2020”. השנה עכשיו היא 2024 ואנחנו אפילו לא קרובים לזה.
בעצם הגזמתי קצת כשאמרתי שהם לא שווים כלום. הם שווים בשביל מה שאני קורא לו „חיפוש הפוך”: כשאני יודע לתאר משהו בהרבה מילים, אבל שכחתי את שמו הקצר, מודלי שפה מצליחים לפעמים למצוא את השם הקצר טוב יותר מהגוגל הקלאסי (אבל גם זה, כמובן, דורש בדיקה, כי הם יכולים לכתוב שטויות).
ומדי פעם הם מצליחים לכתוב קוד ב־Python ו־JS שאולי היה לוקח לי יותר זמן לכתוב לבד, אבל קוד שהם פולטים דורש בדיקה מדוקדקת, ואין סיבה לחשוב שהיא אי־פעם תצטרך להיות פחות מדוקדקת.
אני משתמש בכפתור כאחת הדרכים שלי "לשוטט" במרחבי ויקיפדיה. לא הכנתי דו"ח סטטיסטי מפורט, אבל יש המון ערכי אישים, ובתוך ערכי האישים יש ייצוג גדול מאוד לגברים אירופאים, לספורטאים וליהודי התפוצות. יש גם הרבה ערכים גאוגרפים, הרבה ערכים על שירים("סינגלים"), ומספר מפתיע של ערכים על דגמי-מכוניות. בדיוק חשבתי על הייצוג הגבוה של יהודי התפוצות כשהכפתור הוביל אותי לתיאודור גומפרץ, פרנץ וידה ו-בוריס יפימוב - בשלושה מתוך ארבעה ערכים רצופים. מעניין אם אפשר לערוך סטטיסטיקות בלי שימוש בכפתור - נגיד למצוא את אחוז ערכי האישים מכלל הערכים דרך קטגוריות-על. NilsHolgersson2 • שיחה12:05, 5 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אם כבר העלית את הנושא, אני משתמש בכפתור המון, והייצוג של יהודי התפוצות אצלנו נמצא בחסר עמוק - אפשר לומר שאחוז גבוה (אולי רוב) מהאנשים היהודים שאינם חיים היום וזכאים לערך לפי רף החשיבות הקיים כיום - אין להם ערך אצלנו. לא עובר שבוע שאני לא מגלה בו ערכים על אישים יהודים שיש להם ערכים באנגלית ובגרמנית ואין להם ערך אצלנו. רוב הישראלים דוברי העברית לא מכירים את הדמויות הללו משום מקום, אולי ויקיפדיה העברית תוכל להחזיר אותם למקומם הראוי. ביקורת • שיחה23:43, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
נדמה לי שאלה שתי שאלות שונות - אחוז הערכים על יהודי התפוצות מכלל ערכי האישים, והאחוז של הערכים הקיימים על יהודי התפוצות, מכלל הערכים האפשריים עליהם. בכל מקרה היה מעניין לאסוף מידע סטטיסטי מהימן יותר מסתם רושם אנקדוטלי. NilsHolgersson2 • שיחה15:39, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אני לא זוכרת מי, אולי חביב בורגיבה, אחרי שהוכרז כבלתי כשיר על ידי רופאים והודח, עובדיו המשיכו לקרוא לו "אדוני הנשיא" והדפיסו בשבילו עיתון יומי עם חדשות טובות על המדינה בהנהגתו. La Nave 🎗09:09, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
"כיום נותר בה מיעוט חרדי ויהודי-משיחי" - אז אלה בעצם הציונים האמיתיים, לא החילונים שנטשו את מולדתם. מסתבר שהם מוכנים לחיות בקרב ערבים, וזאת בניגוד לאחיהם השמאלנים הצבועים, שבמשך מאה שנה דיברו על דו-קיום, דמוקרטיה ושוויון זכויות, אבל לא היו מוכנים לשאת שלטון ימני, דתי או ערבי, והעדיפו לזחול בחזרה לציוויליזציה שהקיאה אותם, השמידה אותם והקיאה אותם שוב.
"בניגוד לעבר, ליהודים בפלסטין אין רופאים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ומדענים" - אבל היו להם כאלה לפני 1948, כשהם היו מיעוט מובהק בפלסטין. מדוע שלא יהיו להם גם אחרי 2029, כששבו להיות מיעוט בפלסטין?
"מרבית היהודים עוסקים בחקלאות ולימודי דת" - נשמע כמו תקופת המשנה והתלמוד. אם החרדים עוסקים בחקלאות, אזי המשיח כבר בא לפני 2029.
"מדינת ישראל התמוטטה בשל התפתחות כת" - בשנת 2024 מדינת ישראל על סף קריסה עקב חוסר יכולתו של צבאה להתמודד עם ארגון טרור אחד בחזית אחת בלבד לאורך הגבול הקצר ביותר שלה, מה שמבהיר את סיכוייו הקלושים אל מול אויבי ישראל לאורך שאר הגבולות וכנגד טיליהם של אויביה שאין להם גבול משותף איתה, וזאת במקביל לתהליך מהיר של אי-לגיטימציה לציונות בעולם בדרך לביטול קיומה של מדינת ישראל. ולמרות כל זאת, בסופו של דבר מדינת ישראל התמוטטה בגלל כת. סוף מפתיע.
"שבוע לפני קריסתה של ישראל קרס גם צבאה, צה"ל, שנחשב בשיאו לחזק במזרח התיכון" - שיאו היה כנראה ב-1967, ונראה שהוא קרס במידה מסוימת כבר ב-7 באוקטובר 2023. צבא שחושש לפעול תחת איום של ארגון טרור אחד (השוכן מצפונו), אינו יכול להיחשב "לחזק במזרח התיכון".
"ברח ממנה... בנימין נתניהו... מתגורר כיום... באחוזה מבוצרת בפלורידה... המנהיג הגולה נתניהו" - מאחר שמרבית תושבי המדינה עזבו אותה, היכן מתגוררים המנהיגים הגולים בני גנץ ויאיר לפיד? הם שכנים של נתניהו בפלורידה? Liadmalone • שיחה16:07, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
"קונפדרציה ערבית-מוסלמית המונהגת על ידי מצרים, ירדן, חמאס...". מעניין איפה אש"ף ואבו-מאזן, חביבי נפשם של כותבי "הארץ". נראה לי כמו סוף רעיון המדינה הפלשתינית. לפחות הוא הולך לפי הראש של אריק שרון (ver.1980 "ירדן היא פלשתין").
"מנהיגי המיעוט היהודי הם איתמר בן גביר, יגאל עמיר, עמירם בן אוליאל". רגע, לא נהוג בדרך כלל שכשליטים דיקטטוריים רוצים לשלוט על אוכלוסיית מיעוט, הם ממנים את עושי דברם מקרב אותה הקבוצה? אם תשאלו אותי, לא נראה לי שבגביר-את-עמיר עונים לקריטריון.
כיון שרוב החרדים, האברכים ומשרתיהם (משגיחי כשרות, בלניות, גבאי בתי כנסת, מלמדי דרדקים וכיוצא בהם) לא השקיעו כסף, מאמץ וידע בלימודי רפואה או הנדסה, ברור שלא תהיה להם ברירה אלא לבקש שירותים כאלה אצל הפלסטינאים. אלה אינם "הציונים האמיתיים" הציונים גורשו מן המדינה שהקימו בעמל רב על ידי שונאי-ציונות, משתמטים מעבודה ומשירות צבאי, בטלנים אוכלי חינם וחובשי ספסלי בית מדרש כל ימיהם. "לימוד תורה וחקלאות"? מלבד נוער גבעות רועה צאן, כמה חרדים עוסקים או עסקו בחקלאות מאז ימי המשנה? מה הם יודעים על חקלאות, במחילה? האם הם יעבדו את האדמה, או הפלסטינאים שישכרו לכך (באיזה כספים?)לוינסון שכח רק לציין, מאין תבוא פרנסתם של אברכי הישיבות כשלא תהיה עוד ממשלה מפנקת וחילונים נסחטים לפרנס אותם? האם סינוואר ונסראללה יתנדבו לתפקיד?שלומית קדם • שיחה18:45, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
שלומית, התקציבים הגבוהים ביותר (באחוזים) שהועברו לחרדים היו תחת ממשלות שמאל כך גם הפטור הגורף משירות צבאי לתלמידי ישיבות, הוי אומר, השמאל, שכה מרבה להתנגח בציבור החרדי, הוא זה שבעצם אפשר את קיום חבורת הלומדים. ניתן לומר שהשמאל התקין לעצמו שק אגרוף מוצלח. 2.52.195.86 23:02, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
"ערך" פייק מעורר בחילה של ממש. אם גוי היה עושה את זה על יהודים אפילו יאיר לפיד היה קורא לו אנטישמי. לא כל בדיחה (לצערי עם אותו "עיתונאי" גם קשה לחשוד שמבחינתו זאת רק דאחקה) צריכה לקבל הידהוד. זאת דעתי. ותן טל • שיחה23:20, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הצליח לו, לחיים לוינסון: תראו כמה עניין, שיה ורגש הוא מעורר. חבל על הזמן המתבזבז על כל הגיג שמתפרסם ברשתות ה"חברתיות". השקיעו את מרצכםן בשיפור ויקיפדיה לטובת כלל הציבור! סיון ל - שיחה08:22, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
העלו שם כמה טענות רציניות והעובדה האמיתית היא שרוב מוחלט של ההסבר והפרטים חסויים כרגע ושמורים אצל הבירוקרטים. זה די פשוט הרי - בובות קש זה הגדרה ספציפית של כמה משתמשים שהם אותו משתמש. נתון כזה בעיקרון אם הוא גורם לחסימה לא אמור להיות חסוי והבירוקרטים צריכים לפרסם בדיוק מיהם בובות הקש ובובות קש של איזה משתמש או משתמשים הם (וכך גם נעשה בפרשיות עבר).
הטענה השניה של הבירוקרטים היא על "מגוייסים" וגם טענה זו צריכה הבהרה. האם הבירוקרטים "הצליחו לגלות" דרך מערכת ויקיפדיה שכך וכך עורכים הם מגוייסים סדרתיים? איך? הטענה שעצם הגילוי של הפרטים יכולה לפגוע בויקיפדיה היא טענה קשוחה, היא חוסמת כל אפשרות לדיון ולהבנה בנושא מצד כל המשתמשים. הלאה - בפועל מה שקרה היה חסימה מוחלטת כולל דף השיחה של כל אותם משתמשים וכפי הנראה (גם מהכתבה וגם בכלל) זה נעשה בלי לפנות לפני זה למשתמשים ולתת להם להגן על עצמן ולטעון לטובתם. בפועל כרגע רק משתמשים בודדים שפונים דרך אנונימי או דרך מקומות אחרים בכלל הפנו טענות חבירוקרטים ולפי הכתבה אכן צעדים נבדקים. כבר כרגע אנחנו יודעים לפחות על משתמש אחד ששוחרר מהחסימה.אם יהיו עוד כמה כאלה שישוחררו בהמשך, זה יגיד דרשני בנוגע לדרך הפעולה הזאת.
הצעד הראשון הוא באמת קודם כל להיות שקוף מול הקהילה. לפחות לדווח מי בדיוק "בובות קש" ו"מפעילים" ומי "מגוייסים". זאת לעניות דעתי. ותן טל • שיחה23:14, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לא קראתי את הכתבה, אבל אני שמח לשמוע שההערה הזו עלתה. אני כבר לא יודע למה לצפות מהעיתונות של היום, בפרט זו שמזוהה פוליטית באופן רשמי (האמת שכנראה כל גוף תקשורת בישראל מתויג איכשהו פוליטית). הביורוקרטים קיבלו את ההחלטות ונושאים באחריות מול הקהילה, אבל לעולם לא היינו עושים את זה לבד, אנחנו לא בלשים. ביקורת • שיחה23:46, 6 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אולי לא בלשים, אבל מנגד גם לא חשפתם באופן שקוף איך עבד תהליך הבדיקה ואם השתתפו בו עוד עורכים שאינם אתם והבודקים (שלמיטב הבנתי הדבר היחיד שעומד טכנולוגית לרשות הבודקים שאינו עומד לאחרים, הוא היכולת לראות כתובות איי פי ובכך לבדוק ששני משתמשים או יותר, לא פועלים מכתובת אחת - חוץ מהיכולת הטכנולוגית הזאת אין להם שום ייתרון איכותי על אף משתמש אחר, אלא אם יש להם עוד יכולות טכנולוגיות שקיבלו באתר, שלא פורסמו לקהילה בשקיפות הנצרכת). אז אולי אתם לא בלשים אבל ההודעה המעומעמת ביותר שפירסמתם וגם עם זה שכללתם את כולם יחד, "בובות קש" עם "מגוייסים", בלי לפרט מי זה מי לפי הטענות - הכל יחד אכן מצטרף לכדי תחושה שמדובר כאן ב"פרשה בלשית אסורה בפרסום". זאת לא ממש שקיפות מול הקהילה שאתם נושאים באחריות מולה, למרות הנימוקים שכתבתם בפרסום הפרשה... זאת דעתי. ותן טל • שיחה00:37, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לא הבנתי את ההנגדה 'אולי'... 'אבל'... - איך זה קשור אחד לשני? הנושא של השקיפות בעייתי, מודה ומתוודה, כבר העירו על כך (במזנון) וכתבתי מה שכתבתי. תקציר מנהלים: נחשפנו לפעילות לא תקינה של השפעה והטיה באמצעות מנגנון ההכרעה באמצעות הצבעה. למיטב הבנתם של אלו שיזמו את האופרציה הזו (יותר מאחד, ולא מאג'נדה אחת, כפי שאתה יכול להתרשם מרשימת החסומים) הדבר היחיד שעומד טכנולוגית לרשות הבודקים הוא מה שכתבת, ובהתבסס על הידיעה הזו בוצעו מבצעי ההשפעה שנחשפו כעת. השקיפות במקרה הזה, תהיה הזרע של הפרשייה הבאה כמובן. אנחנו מנסים לקדם פתרונות מוסכמים שיעקרו מהשורש את היכולת לנהל מבצעי השפעה בכל דרך אפשרית, וכשמצב כזה יתבסס, נוכל לחזור ולתת שקיפות מלאה לפרשה שתהיה חלק ממורשת ויקיפדיה. ביקורת • שיחה01:13, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
גיוסים פסולים ומשתמשים שנרשמו רק כדי להטות הצבעות, היו בוודאות. אין צורך להיות בירוקרט או 'בודק' כדי לדעת שכך היה. על הרבה מהחסומים, ניתן לזהות די בקלות את הגיוס המהיר שלהם, את העריכות הרבות בערכים פוליטיים, עריכות סתמיות מיותרות, ועוד כמה וכמה הוכחות שגיא רשם בזמנו. מעדיף שלא לרשום כאן את כולן כדי שלא לסייע בידי עוברי עברה לעתיד. יש בוודאי דרכים נוספות בידי המנהלים/בירוקרטים לזהות גיוסים ומשתמשים לא כשרים. לגבי חלק מהחסומים, בעיקר ה'מגויסים', יש כנראה מקום לדון. הדרך הנכונה היא לפנות לבירוקרטים באופן מכובד ולהמתין בסבלנות לבדיקתם המלאה ולהחלטתם הסופית. ידך-הגדושה • שיחה02:09, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
ותן טל,למה אינך מתייחס לעובדה שיש חבורה של עורכים שאיכשהו מקור ראשון ידעה לאתר כה מהר ולראיין אותם? זה לא מוזר בעיניך? חיפשתי בפייסבוק את אותה חדווה אדרי שסיפרה שהעלתה פוסט ולא מצאתי. כל הכתבה הזאת מאד משונה וחשודה כשהיא מגיעה מהעיתון מקור ראשון. ואני לשנייה לא שוכחת את ההיסטוריה האישית של העורך של העיתון הזה חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע02:34, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לטיעון האד הומינם המוזר בסוף הודעתך לא אטרח להתייחס כלל.
הלאה - עיתונאים ואנשי תקשורת מגיעים לאנשים או שאנשים מגיעים אלינם. לא הבנתי מה הטענה, את טוענת שזה שקר ושהם לא קיימים? תגידי את זה במפורש אל תעשי פיתולים.
במקרה דנן אני מאמין שאברהם אליצור הוא לחלוטין לא שקרן ושאם הוא ומערכת העיתון אומרים דדיברו עם האנשים והם אמיתיים, שאכן זה כך. ותן טל • שיחה07:36, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
"אין לי סבלנות"? אם הכוונה שזה מתבטא בהודעה פה ושם שכתבתי, זה ממש לא מוגזם ולא בעיה.מותר גם לתת ביקורת. אין צורך לחלק ציונים לעורך כזה או אחר על סבלנות או אי סבלנות בנוגע להתייחסות לפרשה הזאת.
הלאה - קראתי פעמיים ושלוש את דברייך והתייחסת ספציפית לחדווה, לעורך של העיתון, לכך שהעיתון "מיהר למצוא את העורכים" ושהכתבה חשודה כשהיא מופיעה מאותו עיתון. על זה פשוט שאלתי מה טענתך, האם את טוענת שהאנשים שנמצאו הם לא אמיתיים? או אולי שהעיתון מסלף ואם לעורך שהתלונן קוראים יוסי הוא קורא לו חדווה? אני באמת מנסה להבין את טענתך.
בכל אופן כאן הובאה כתבה ואני התייחסתי לעצם הכתבה, זה אסור? כותרות הרבה פעמים הן בומבסטיות ומבליטות משהו שולי או "מעורר" אבל לי היה חשוב יותר לכתוב על עצם הכתבה. מקווה שזה עוד מותר. ותן טל • שיחה10:26, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הראשון הוא הכללת עריכת דף השיחה האישי בחסימות. לא ראיתי הסבר להחלטה הלא שגרתית הזו, ואם אין סיבה ממש משכנעת, לדעתי יש לעדכן את החסימות ולהסיר את ההגבלה על "עריכת דף השיחה האישי".
הדבר השני שביקשתי היה לקבל מספר שמות של ויקיפדים שכרגע אינם ביורוקרטים או בודקים שמודעים לכל הפרטים ויכולים להעיד שהפעולה מוצדקת. כמובן שגם אם מישהו שמכיר את הפרטים חושב שהחסימות או חלקן לא מוצדקות,
עליו או עליה להשמיע את קולם ולא לשבת ולשתוק.
הנחתי היא שכל החקירות והחפירות בוצעו על ידי או בעזרת אנשים שאינם בודקים או ביורוקרטים כרגע. השם היחיד שנדמלי שקראתי הוא גילגמש, והנחתי שיש עוד כמה. אם אין כאלה, לדעתי על הביורוקרטים לחשוף הכל: לא לחשוף לציבור, אלא למספר אנשים שהקהילה מאמינה בהם - לדעתי ארבעה חמישה מתוך הביורוקרטים והבודקים בעבר. החיסיון המלא על ממצאים ושיטות הגילוי יכול להישאר, אך חשוב שמספר אנשים שלא היו מעורבים ישירות במהלך יבחנו אותו ויאמרו לנו שהוא היה מוצדק. קיפודנחש05:07, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
(תוספת) למען הסר ספק - בדקתי את החשבונות החסומים (בדיקת עריכות רגילה בלבד, אין לי הרשאת בודק) והיתי שותף מלא להליך החסימה. יש ויקיפדים נוספים שאם ירצו יוכלו להזדהות כאן. גילגמש • שיחה07:54, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מעניין שהדיון הזה מתקיים פה ולא במזנון. אני תמכתי במקרה קודם ותומך גם עכשיו בשחרור המשתמשים מדף שיחתם. אפשר לחשוב על שני שיקולים לגיטימיים וסבירים עיקריים לחסימה הזו, ולדעתי הם לא שווים זאת מלכתחילה, כך שרק אם תהיה סיבה יותר מוצקה להאמין שיתממשו יש להחזירה על כנה. מעבר לזה חבל לפרט כאן כי בכך נעלה את הסיכוי שיתממשו ועדיף להסתפק בפנייה לביורוקרטים. שימו לב שאף אחד מהם הוא לא היכולת של המשתמשים לערער. בדיוק לשם כך קיימת הנקודה האחרונה בהודעות החסימה שמוצגות להם (מדיה ויקי:Blockedtext). צפוי שינוי שיעשה בתיאום. ~ מקף෴17:52, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
תודה, מקף, על הלינק. הייתי שותפה להרגשה הלא נוחה שחסימה מדף השיחה משאירה רק את האופציה לכתוב מחוץ לחשבון, בדף השיחה של הבירוקרטים, מה שיחשוף כתובת IP (לא בטוחה מה הביג דיל בכך, אבל כנראה שזה חשוב). כפי שהראית, אפשר לפנות באימייל שמוזכר בהודעת החסימה ולכן הפינה הזו מטופלת. לי יש רק תיאוריה אחת לגבי הסיבה שגם דף השיחה של החסומים נחסם (סקרנית לדעת מה עוד יכול להיות אבל מכירה בעובדה ששיתוף פרטים אלו עלול להזיק בעתיד, אז לא אבקש ממך לשתף). תודה, Pixie.ca • שיחה🎗18:15, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אהלן. אני כתבתי את הכתבה. כמה הערות:
א. זה לא העיתון אלא האתר מקור ראשון.
ב. כאמור, מדובר בכותרת שהיא ציטוט של אחד המרואיינים (ואפילו כתובה בתוך מרכאות), זו ודאי לא עמדת העיתון. מן הסתם מי שנותן כותרות חושב גם על קליקבייט, אבל פה זו בעיניי כותרת שמייצגת לא רע את הטענות שעולות בכתבה.
ג. זו כתבת המשך. הכתבה הראשונה הציגה רק את הצד של ויקיפדיה, כי האמנתי באופן טבעי שאכן מדובר רק בבובות קש ובהטיה זדונית. רק כשכמה אנשים יצרו איתי קשר, הבנתי שצריך לעשות כתבת המשך (בדיעבד, מלכתחילה היה צריך לעשות רק אחת מקיפה). התכתבתי גם עם כמה עורכים ותיקים, שניים לא היו מספיק מעורבים בפרטים ואחד העדיף שלא אצטט אותו. אם יהיו התפתחויות אשמח לכתוב כתבה שלישית, ואנסה לדבר עם עוד אנשים מתוך הקהילה. אברהם אליצור • שיחה06:57, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
@אברהם אליצור הכתבה התפרסמה מוקדם מדי. ההליך טרם הסתיים. לצערי, העיתונות רצה לפרסם בשביל סקופים. בוויקיפדיה ההליכים לוקחים זמן. הצבעה הכי פשוטה לוקחת מינימום שבועיים (שבוע דיון ושבוע הצבעה) והחלטה מורכבת יותר יכולה לקחת חודשים. זה כמובן לא כביקורת על העבודה שלך, אלא סתם טרוניה על העיתונות באופן כללי. את הכתבה עצמה טרם קראתי. גילגמש • שיחה07:56, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הכתבה התפרסמה אחרי חסימת העורכים והפניית תלונותיהם של אברהם. אם אתה טוען שהכתבה התפרסמה מוקדם מידי, אולי תטען שגם החסימות נעשו מוקדם מידי. להבדיל אם בית משפט מורה על כלא מלא ל40 אנשים ואז חלקם פותחים בעירעורים ובית המשפט מתחיל לבחון את העירעורים, לטעון זהעיתונות לא צריכה לסקר את זה אלא רק אחרי תום כל העירעורים, היא טענה מוזרה. עיתונות מציפה ומאירה בעיות, לא רק אחרי שכל התהליכים נגמרים. בכבוד, ותן טל • שיחה08:17, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
גילגמש, יכול להיות שפרסמתי מהר מדי. העניין הוא שראיתי את תחילת הסיפור, החסימה, ודיווחתי עליו כי הוא נראה לי מאוד מעניין. בעקבות הכתבה פנו אליי כמה מהחסומים וביקשו שאציג את הצד שלהם, בעיניי בצדק – הייתי צריך מלכתחילה לחפש אותם, אבל הנחתי אוטומטית שאם הבירוקרטים חסמו זה כנראה היה בצדק.
אברהם אליצור יתכן שאסכים להתראיין. לגבי חומר רקע: ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011 פרשה גדולה ודומה. יש עוד כמה - אפשר לעבור בין הקטגוריות. כמו כן, יש עוד פרשות שלא זכו לדף משלהן כי היו קטנות יחסית או פשוט אף אחד לא טרח לאגד את הכל לדף אחד. בנוסף, יש כמובן טרולים רבים שנחסמו וניסו לפתוח בובות קש. חלקם היו עקשניים למדי - כל הבובות הידועות נחסמו. לא ידוע לי כרגע על טרול חסום שממשיך לפעול באופן המנוגד לנהלים. גילגמש • שיחה14:38, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אברהם אליצור: זה מה שכתבת: "מדובר בכותרת שהיא ציטוט של אחד המרואיינים (ואפילו כתובה בתוך מרכאות), זו ודאי לא עמדת העיתון." אז כשעיתון בוחר בכותרת כה צהובה, הוא מצהיר שזאת עמדת העיתון. הנה הצעה לכותרת הרבה יותר איכותית: עורכים בוויקיפדיה שנחסמו, מתלוננים על חסימה שגויה. אבל זה לא צועק מספיק.. ואתה גם חושב שהכותרת טובה. האם היית שותף לבחירת הכותרת הזאת? חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע08:25, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
תקשורת האינטרנט באשר היא בנויה גם על כותרות שמביאות קוראים. זה מצער אבל ככה זה עובד בכל האתרים. אגב, גם בכתבה הראשונה שכתבתי בפרשייה הזו, שבה הצגתי את עמדת ויקיפדיה בלבד, האשימו אותי בכותרת שמבוססת קליקבייט.
בתוך כללי המשחק האלה, צריך למצוא כותרת שלא מוציאה את דברי המרואיינים מהקשר וכד'. במקרה הזה מדובר על כותרת שאינה מוציאה מהקשר, והיא כאמור טובה בעיניי. לא חושב שזה מקצועי לספר את חלוקת התפקידים בתוך המערכת. אברהם אליצור • שיחה10:20, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
@אברהם אליצור, בכתבה מצוטטת חדווה אדרי. תוכל לשאול אותה אם אין לה התנגדות שתספר לנו תחת איזה חשבון או אילו חשבונות ערכה? לא מצאתי ברשימה חשבון ברור, ורציתי להשוות את התיאור שלה לתרומותיה בפועל.
אגב, אחד המרואינים, אולי בלי משים, מדגים בדבריו יפה למה נכון היה לחסום אותו, אולי מה שקוראים "פליטת פה פרוידיאנית": על השאלה "היית רוצה לחזור לערוך בוויקיפדיה?" עונה דןברקת: "הייתי רוצה לחזור להשפיע". ויקיפד היה עונה "הייתי רוצה לחזור לתרום". ברקת חשף את ערוותו: הוא לא היה כאן כדי לתרום ולשפר את האנציקלופדיה, אלא כדי "להשפיע". טוב שהוא כבר לא כאן, וכדברי גילגמש, אל מ"ג המודחים יצטרפו עוד. קיפודנחש08:32, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מאחזי עיניים מקצועים משתמשים הרבה פעמים בהקדמה הכוללת טיעונים שקריים. כך גם בכתבה ובטענות חלק מהחסומים.
הטענה שהחסימות בוצעות על ידי שלושה בירוקרטים שמאלניים שקרית לגמרי. היו רק שני בירוקרטים, שדעותיהם הפוליטיות אינן מובהקות - אחד מהם חרדי.
הטענה שכל החסומים נחסמו כ"בובות קש" שקרית - חלקם נחסמו כמפעילי בובות קש וחלקם כמגויסים, לכן כשמוכיחים שחלקם אנשים אמיתיים (לא בובות קש) אין בכך טיעון נגד החסימה, כי לא הוכח שאינם מפעילי בובות קש או מגויסים.
אחד מהם הודה בכתבה שנכנס לוויקיפדיה כדי לאזן לימין - לטעמי זה מניע פסול ומי שבא לוויקיפדיה מטעמים פוליטיים צריך להיחסם.
לא הייתי שותף בהחלטות, אך כוויקיפד ותיק וכבעל עבר בחקירות, הבחנתי מזמן בוויקיפדים הפוליטיים, שהגיעו להטות והשיגו, חלקם, זכות הצבעה באמצעים פסולים. טוב פעלו הבירוקרטים. בברכה. ליש • שיחה
גילגמש, שהוזכר כשותף בקבלת ההחלטה, הוא בעל דעות ימניות מובהקות, דעות שלא מפריעות לו לערוך בערכים על הקיסרות הרומית או על היסטוריה של ימי הביניים - הוא מתרחק מפוליטיקה עכשיוית. לכל אחד יש דעות פוליטיות, אך הן לא אמורות להיות המניע והעיקר בפעילות הוויקיפדית. תעסקו באנציקלופדיה ולא בכלבה של הזוג נתניהו, תעסקו באנציקלופדיה ולא בכל פליטת פה של הפוליטיקאים. בברכה. ליש • שיחה08:42, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
עמדותיי הפוליטיות מורכבות וקשה להציב אותי באופן חד משמעי במחנה פוליטי זה או אחר, בין היתר כי היום רב הפוליטיקאים הם סוציאל-פופוליסטים ואני לא אוהב את רובם (גם ממחנה ביבי וגם ממחנה אנטי ביבי). גילגמש • שיחה08:50, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
חייב לציין שעברתי עכשיו על כל התרומות של חדווה, ובהחלט עושה רושם מצוין. לא ברור למה נחסמה, ויש לי שתי השערות: בגלל שהיא הצביעה בעד הסרת הרשאות גארפיל (מקווה שלא זו הסיבה). או בגלל שהיא מוזכרת בדיון זה - אבל שימו לב לתגובתה המלמדת שהיא ממש לא בקטע שחושדים בה. בברכה, גיברס - שיחה11:59, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
עורכת שהתחילה לערוך בספטמבר 2023, פחות משנה. וכבר באפריל 2024, 7 חודשים אחרי שהתחילה לערוך היא מצביעה נגד בירוקרט. עורכת כזאת לא מבינה בכלל מה עושה בירוקרט והיא לא יכולה בזמן כה קצר להכיר את פעילותו. יש לה גם הצבעות רבות בפרלמנט. כשהתחלתי לערוך בקושי ידעתי שדברים כאלה קיימים. אז איך היא שרק התחילה לערוך, כבר הגיעה למקומות האלה? עושה רושם שחדווה אדרי הצביעה הצבעות לפי הזמנה של מישהו. אלה לא נראות הצבעות תמימות. חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע12:12, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אין שום פסול בהצבעה נגד בירוקרט, יש פסול שהבירוקרט נגדו הצביעה חוסם אותה.
דפוס הפעילות שלה סביר לחלוטין, התחילה עם עריכות חצי אוטומטיות מ"משימה למתחיל", בהמשך החלה להוסיף גם תוכן ומקורות, ולהשתתף מידי פעם בהצבעות. לגיטימי לחלוטין (בפרלמנט היא הצביעה פעמיים, בסך הכל, בניגוד לדברייך). בברכה, גיברס - שיחה13:57, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לבירוקרטים יש כלים והם הוכיחו את יכולותיהם, לי אין כלים מלבד קומון סנס. העורכת נרשמה ב-3 בספטמבר 2023, קיבלה ז"ה ב-31 בדצמבר 2023, והצבעתה הראשונה הייתה ב-2 בינואר 2024. זו הייתה הצבעת מפעיל נולד לנריה. הצביעו בעדו הרבה שמות שברשימת החסומים, ונגדו ברשימת החסומים השנייה. העורכת הייתה בעד והוסיפה "עורך רציני". La Nave 🎗15:31, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
ספציפית לגבי חדווה, ובמיוחד מאחר שגם מש:Gilgamesh מופיע בדיון הזה: הרושם הוא שמדובר בעורכת רצינית שבאה כדי לתרום. היא לא מושלמת ויש לה מה ללמוד, כפי שאפשר להתרשם מדף שיחתה (הופתעתי למצוא שם אפילו הערה ממני, לגבי קישור פנימי שגוי שהוסיפה). אולי הסיבה לחסימתה נעלמת ממני, למשל הפעלת בבק"ש או ראיות להשתתפות בגיוסים, אבל במבט ראשון החסימה הזו נראית שגויה. אשמח לשמוע את תגובתו של גילגמש ספציפית לגבי העורכת הזו, ובפרט, האם דפוס העריכות שלה אופייני לרבים מהחסומים. אחזור על בקשתי לביורוקרטים לשתף במידע אנשי סוד שנאמנים על הקהילה ויוכלו להרגיענו בהודעה שהפעולה תקינה, או לחילופין, יוכלו לעזור לביורוקרטים לעשות רוורס אם נעשו כאן שגיאות. גילגמש זו בחירה טובה. אציע להוסיף למעגל את יונה, דוד שי ואביר המתמטיקה, ובאופן כללי אנשים שנבחרו על ידי הקהילה לתפקידי ביורוקרט ובודק בעבר ואינם משמשים בתפקיד עכשיו. לא צריך עשרים, אבל לטעמי לפחות שלושה. קיפודנחש16:50, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מצאתי את דף הפייסבוק של חדווה והגבתי לה שם. חדווה כתבה " אני לא יודעת מה יקרה בעתיד. אבל אני מאמינה שויקיפדיה כמקור מידע שמתכבד להיות ניטרלי, צריך להיות מקום פתוח לכל הדעות, וכל עורך יכול להילחם על זכותו להביע את דעותיו בצורה מכבדת ועניינית, מה שממני נמנע". מה שהיא כתבה רק מראה שחדווה לא מבינה שהוויקיפדיה העברית הוא לא בלוג או מאמר דעה. זאת אנציקלופדיה, ודעתה האישית לא מעניינת ולא חשובה. יש לכתוב רק עובדות, ואין מקום לדעות אישיות. חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע02:41, 8 ביוני 2024 (IDT)תגובה
גם אני הבנתי את הכתבה כמדברת על פייק בתוך ויקיפדיה. ניסיתי לחזור ולקרוא, קשה לי להצביע על משפט בודד. אבל ההקשר שמדבר על כמה קל לתקן ולמרות זאת מעטים עושים יותר מלהזהיר את המעגל הראשון שלהם (פארפרזה שלי). פייק בכל מקום אחר פרט לויקיפדיה קשה מאד לתקן. Pixie.ca • שיחה🎗06:08, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מדובר על כך שהם מזהים פייק ניוז בתוך ויקיפדיה: "פייק והטיות של תכנים מהווים בעיה בוויקיפדיה בגלל האופי המבוזר והקהילתי של הפלטפורמה." השאלה היא, האם הזיהוי שלהם הוא נכון, או שההטיות שלהם הן אלה שגורמות להם לחשוב שזה פייק. SigTif • שיחה06:22, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הכותרת הזו ב־ynet היא פייק (ובמילים מוכרות יותר: שקר שהוא לשון הרע), וגרוע מכך - היא סכין בגב, שלמרבה הצער עמותת ויקימדיה שותפה לו. בניגוד לכותרת, המדברת על מחקר, קריאת הכתבה מלמדת שמדובר בסקר (האמנם המדגם מייצג? הוא מבוסס על חברי Panel4all, שקשה לראות בהם מדגם מייצג), וזו דעתם של משתתפי הסקר, שאינם חוקרים. כיוון שכותרת נתעבת זו מתבססת כנראה על הודעה לעיתונות של עמותת ויקימדיה, ראוי שהעמותה תפעל לתיקונה, למשל בהחלפת המילה "מחקר" במילים "סקר מפוקפק". שאלה נפרדת היא מדוע העמותה מבזבזת את כספה על סקר כל כך לא אמין.
עכשיו במקום סקר נעשה מבחן אמיתי: כאשר מוכנס שקר לוויקיפדיה העברית, הוא נמחק תוך זמן קצר (תוך דקות או שעות). לפנינו שקר שהוכנס לכותרת ב־ynet, מעניין כמה זמן יעבור עד שיתוקן. דוד שי • שיחה06:47, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לדעתי YNET לא מתייחסים לפייק האמיתי והעיקרי בוויקיפדיה העברית, שחודר דרך תרגום ערכים שקשורים לפוליטיקה, כי הם בעצמם מייצרים פייק כזה. למשל הערך הסקווד מתעלם מכל שערוריות חברי הקבוצה, ועוסק כרגיל בתעמולה נגד המפלגה היריבה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2?09:20, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לקהילה שלום, ויקימדיה ישראל ערכה סקר, באמצעות חברת פאנלס, בקרב מדגם מייצג של הציבור הרחב. (מגזר יהודי, בני נוער ומגזר ערבי).
הסקר בנוי משני חלקים. החלק הראשון בחן כיצד נתפסת ויקיפדיה בקרב הציבור הרחב במובנים של אמינות, מעורבות, צריכת מידע וכו'. מהתשובות על חלק זה של הסקר, עלה כי הציבור הביע אמון רב בוויקיפדיה. החלק השני בחן איך הציבור חווה פייק ואת השפעותיה של הבינה המלאכותית באופן כללי ברשת, לא בוויקיפדיה. מהתשובות על חלק זה של הסקר, עלה כי הציבור מביע אמון נמוך במידע שמוצג לו באופן כללי, ללא קשר לוויקיפדיה.
לצערנו הרב, הכתבה שפורסמה מעוותת לחלוטין את ממצאי הסקר, ומערבבת בין שני חלקיו, כך שמתקבל מצג שווא כאילו הציבור אינו מביע אמון במידע המוצג בוויקיפדיה - ההפך בדיוק מכפי שהתברר בפועל. טעות מרה זו פוגעת באופן ישיר הן בקהילת ויקיפדיה והן בעמותת ויקימדיה ישראל.
ברגעים אלו אנו פועלים מול ויינט במטרה לשנות את כותרת הכתבה, את כותרת המשנה וחלק מהתכנים בכתבה עצמה (שגם בה יש אי דיוקים למכביר, בלשון המעטה, הנוגעים לוויקיפדיה ולויקימדיה ישראל, ללא קשר לממצאי הסקר).
זו אכן כתבה מרושלת ביותר. הניחוש הראשון שלי כשקראתי אותה היה שמי שכתב אותה עשה זאת בזמן שלא היה במלוא חושיו - בין אם שתה, עישן, בלע או הזריק. האפשרות השנייה גרועה אף יותר - אם הכתבה מייצגת את מיטב יכולתו של הכותב, קשה להבין את העיתון שמעסיק אותו. קיפודנחש15:17, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מדובר על כך שהם מזהים פייק ניוז בתוך ויקיפדיה: "פייק והטיות של תכנים מהווים בעיה בוויקיפדיה בגלל האופי המבוזר והקהילתי של הפלטפורמה."
כשכתבתי "כתבה מרושלת" התכוונתי לניסוחים כמו שסיגטיף ציטטה: היא הבינה מהניסוח שמדובר על "פייק ניוז בתוך ויקיפדיה", אבל זה לגמרי לא מובן מאליו. אפשר לקרוא זאת גם כך: פייק בעולם הרחב יוצר בעיות לוויקיפדיה, משום שבגלל האופי הקהילתי, יימצאו עורכים שייפלו שולל אחרי השקרים וינסו להחדיר אותם לוויקיפדיה. במילים אחרות, לחלוטין לא ברור לקורא אם הכוונה היא שפייק מתגנב לוויקיפדיה עצמה כמו שפירשה סיגטיף, או שהמדובר על בעיה שנגרמת מפייק מחוץ לוויקיפדיה. כיוון שהכתבה מבוססת על סקר, והפירוש הטריביאלי לא נובע מהסקר, אפשר לקבוע שהיא מרושלת. קיפודנחש18:23, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
כן, הכתבה מרושלת למדי גם אם מתעלמים מהכותרת.
והכותרת היא כבר ממש שערורייה. לאור ההבהרה של @Michal-WMIL, ברור שהיא מוסרת מידע שלחלוטין אינו נכון, אינו נובע מהסקר ואינו מתאים לתוכן הכתבה.
מעולם לא עבדתי בתוך מערכת כזאת, אבל שמעתי שבעיתונים רבים, גם מודפסים וגם ספרתיים, אנשים שונים כותבים את הכותרת כי זה חשוב לשיווק. אני חושד שזה מה שקרה פה. אולי מישהו רצה למשוך תשומת לב, ואם זה המצב, זאת עבירה חמורה על אתיקה עיתונאית – המניע לקבל עוד לחיצות על כותרות ברור כי זה מביא הכנסות מפרסומות, אבל יש גבול לכמה שאפשר לשקר. ואולי זאת רשלנות וחוסר־הבנה, אבל גם אז מדובר בדבר חמור.
שעות רבות אחרי שראיתי אותה לראשונה, הכתבה עדיין באתר עם הכותרת המטעה, וזה לא בסדר. מכל מה ששמעתי עד עכשיו, נראה שמי שאחראי לזה הוא מערכת ynet. אמיר א׳ אהרוני • שיחה18:35, 7 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מהכותרות יש להתעלם תמיד. הבעיה היא בניסוחים המרושלים והמעורפלים בגוף הכתבה - מה שסיגטיף הבינה זה מה שהרבה קוראים הבינו: בגלל האופי השיתופי של המיזם, ויקיפדיה עצמה מלאה פייקים.
אביהו • שיחה 15:12, 9 באפריל 2024 (IDT)
זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 03:52, 25 באפריל 2024 (IDT)
ציניות). מצער לראות שנותנים במה רשמית לאדם שבזמנו החופשי עוסק בדוקסינג של עורכים ובהשמצתם מחוץ לפלטפורמה. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ג באייר ה'תשפ"ד • 23:15, 20 במאי 2024 (IDT)
זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 23:52, 20 במאי 2024 (IDT)
חנה Hanay • שיחה • 
אייל • שיחה 11:28, 24 במאי 2024 (IDT)
סרטון חשוב שחייבים לשתף‼️ כל האמת על התקיפה של צה"ל ברפיח, כולל עדות מטורפת!, סרטון בערוץ "יוסף חדאד - Yoseph Haddad", באתר יוטיוב (אורך: 02:29). נוסף בעריכה -> עוד מקור: דובר צה"ל: מסתמן - אמצעי לחימה של חמאס הם שגרמו לשריפה במחנה העקורים ברפיח, באתר מאקו, 28 במאי 2024. אני מציע שבקביק יחזור בו מהאשמותיו השגויות ומהכותרת הפרובוקטיבית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 10:30, 28 במאי 2024 (IDT) נערך שוב על ידי – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:21, 28 במאי 2024 (IDT)
חנה Hanay • שיחה • 
. הצביעו בעדו הרבה שמות שברשימת החסומים, ונגדו ברשימת החסומים השנייה. העורכת הייתה בעד והוסיפה "עורך רציני". La Nave 🎗 15:31, 7 ביוני 2024 (IDT)