פורטל:ספרות
את היצירות הספרותיות מחלקים לז'אנרים (סוגות), על פי מאפייניהן, או על פי ההתאמה שלהן לקבוצה מסוימת. לדוגמה, ספרות ילדים או ספרות בלשית. ישנם ז'אנרים ספרותיים שאינם ספרותיים במלואם, כלומר, המלל הכתוב שבהם הוא לא העיקר. המלל המרכיב מחזאות למשל, נחשב, בפני עצמו, ליצירה ספרותית. אולם, המחזה כולו, כאשר הוא כולל את המשחק, נחשב לתיאטרלי. |
ספרים מחולקים לפני גילים,את הגילים קובעים לפי התוכן, להרבה ספרים, בעיקר של ילדים קטנים יותר, כתוב את הגיל לדוגמא 7+.
לכל סופר יש את הסגנון שלו אם יש לך כישרון בכתיבה ניתן לכתוב ספר ולהפנות אותו להוצאה לאור,אם היא תתעניין בספר ותבחר להוציא אותו, יופי! אם לא, לא נורא, הספרים הגדולים ביותר נדחו, למשל:
הארי פוטר
יוליסס, פרי עטו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, הוא רומן הנחשב לאחד הרומנים החשובים במאה ה-20 ומהווה פריצת דרך חשובה בספרות ואחת מאבני הפינה לרומן המודרני.
הרומן משתרע על 841 עמודים (במהדורה העברית) ונחשב קשה לקריאה, בשל היעדר עלילה במובנה המקובל ועקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, בו מחשבותיו של הגיבור משתרעות על פני חלק ניכר מהעלילה, ומשובץ באינספור הרמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות שאינם מצויים אצל הקורא הרגיל.
עלילתו של הרומן, המתרחש במשך יום בודד, 16 ביוני 1904, מציבה את המיתוס העתיק של האודיסיאה להומרוס, עם אודיסאוס, פנלופה וטלמאכוס, בדבלין המודרנית, ומציגה אותם בהקבלה פארודית באמצעות דמויותיהם של לאופולד בלום, מולי בלום וסטיבן דדאלוס. הספר אף זכה ליום חג ב-16 ביוני – בלומסדיי – יומו של בלום, הנחגג בדבלין ובמקומות אחרים מדי שנה בתאריך זה.
הספר ראה אור לראשונה בפריז, ב-2 בפברואר 1922, יום הולדתו ה-40 של ג'ויס. ברם, הוצאתו לאור בארצות הברית ובבריטניה הייתה כרוכה בקשיים שנבעו מהתנגדות החוגים השמרניים, שכן הספר ערער על מוסכמות חברתיות באותה עת, עד כדי כך שנחשב לטקסט פורנוגרפי. במדינות אלו יצא הספר לאור רק לאחר שנים של מאבק משפטי קשה.
|
ספרות עברית וישראלית: הרופא וגרושתו - מעשה העז - נפתלי הרץ וייזל - פרקים של ספר המדינה - שד"ל - שמואל יוסף עגנון - בלבב ימים - גילוי אליהו ספרות ביידיש: העיירה בוערת שירה ומחזות: נתן אלתרמן - אברהם גולדפאדן - וסילה אלכסנדרי - עקרה (שיר) - קינת ניפור - שירי מכות מצרים - פזמון ליקינתון - על הדרך עץ עומד - גשם בשדה קרב - אובידיוס - שניאור זלמן פוגצ'וב - ימי החנוכה - אלוף בצלות ואלוף שום - פר גינט אחר: יעקב לידסקי - ספרייה - תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי |
 ספרות מתורגמת: אונורה דה בלזק - אנה פרנק - בית בודנברוק - ג'יימס ג'ויס - ג'יין אוסטן - הארי פוטר (דמות) - הרפתקאות אליס בארץ הפלאות - יוליסס - לאופולד בלום - מוות בוונציה - מסעותי עם דודתי - נקמת האבות - סופרמן - פאול צלאן - פנאיט איסטרטי - קולרבו - קירה קירלינה - ריצ'רד דוקינס - שיר של אש ושל קרח - תומאס מאן |
|
דמעות תנין הוא מטבע לשון המציין צער מזויף. מקורו של מטבע הלשון בתופעה ביולוגית אמיתית, שקיבלה הסבר זואולוגי מוטעה. מתחת לעפעף התחתון, יש לתנינים קרום – "קרום המצמוץ" – שמגן על הקרנית של התנינים בעת ציד מתחת למים. מתחת לקרום יש בלוטת דמע שתפקידה לסוך את תנועת העין. ההפרשה של בלוטה זו ניגרת החוצה, כאשר התנין נמצא על היבשה וקרום המצמוץ שלו פתוח, ומצב זה הוא המצב שבו פוגשים בני אדם בתנינים, בדרך כלל. זה מה שגרם לכך שכבר במאה ה-13 דמעות התנין יוחסו לבכי אמיתי. הנזיר ברתולומאוס אנגליקוס כתב באנציקלופדיה על הטבע שפרסם ב-1225 כי "כאשר תנין פוגש אדם במים או על החוף, הוא הורג אותו אם הוא יכול, ואז בוכה עליו ובולע אותו לבסוף". במאה ה-16 דיווח ההרפתקן וסוחר העבדים ג'ון הוקינז, כי תנינים באיים הקריביים מזילים דמעות כדי לפתות את קורבנותיהם להתקרב לטווח לסתותיהם. לאחר שהדעה הקדומה הזו התבססה, החל השימוש בדימוי זה לציון צער מזויף. שימוש כזה ישנו למשל במחזותיו של ויליאם שייקספיר "הנרי השישי" ו"אותלו".
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית ספרות בוויקיפדיה:
|
| סימון דה בובואר (אוחזת בזר הפרחים) וז'אן פול סארטר (אוחז בדף הנייר) במהלך ביקורם בישראל בשנת 1967. מימין נמצאת לאה גולדברג ובמרכז אברהם שלונסקי. |
|
| כתב היד של השיר משירי ארץ אהבתי מאת לאה גולדברג. |
|
ספרות קדם-קלאסית
ספרות יוון העתיקה ספרות יוון העתיקה | התיאטרון ביוון העתיקה | מיתולוגיה יוונית |
 |
ספרות רומא העתיקה ספרות רומא העתיקה | מיתולוגיה רומית
|
- ספרות ימי הביניים המוקדמים: וידויים - עיר האלוהים
- ספרות ימי הביניים בשיאם: שירת הניבלונגים - שירת רולאן - אדה - סיפורי קנטרברי
- אוונגרד רוסי - אנה אחמטובה - איסאק באבל - מיכאיל בולגקוב - מקסים גורקי - ולדימיר מאיאקובסקי - ולדימיר נבוקוב - בוריס פסטרנק - מרינה צבטייבה - מיכאיל שולוחוב
- הדור האבוד - ארנסט המינגוויי, פ. סקוט פיצג'רלד, גרטרוד שטיין, טי אס אליוט
- דור הביט - ויליאם ס. בורוז - אלן גינסברג - ג'ק קרואק
- אקזיסטנציאליזם - תיאטרון האבסורד - סמואל בקט - אלבר קאמי - ז'אן-פול סארטר - סימון דה-בובואר
- זרם התודעה - מרסל פרוסט - ג'יימס ג'ויס - וירג'יניה וולף - ויליאם פוקנר - ויליאם סטיירון בסיפרו הוידויים של נט טורנר - אומברטו אקו בסיפרו השלהבת המיסתורית של המלכה לואנה
- שירה וידויית - סילביה פלאת' - אן סקסטון - רוברט לוואל - ג'ון ברימן
- ספרות מתח - וילקי קולינס - אדגר אלן פו - אגטה כריסטי - ריימונד צ'נדלר - דשיל האמט- ארתור קונאן דויל - בתיה גור - פיליס דורותי ג'יימס - אדגר וולאס רות רנדל- יו נסבו
- ספרות ילדים האנס כריסטיאן אנדרסן - אריך קסטנר - אניד בלייטון - יאנוש קורצ'אק - יוליאן טובים- קורנל מקושינסקי - אסטריד לינדגרן אדמונדו דה אמיצ'יס הלב שארל פרו סיפורי אמא אווזה לב טולסטוי אגדות לילדים - דוקטור סוס
- ספרות מדע בדיוני וילקי קולינס - אייזק אסימוב - דאגלס אדמס
- ביוגרפיות אירווינג סטון - שטפן צווייג - אנטוניה פרייזר תום שגב - ארתור קסטלר יוהאנס קפלר-ביוגרפיה
- אגדות עם - איסוף ועריכה האחים גרים - האוורד פייל סופר ומאייר בן המאה ה-19, אסף את סיפורי הרפתקאות רובין הוד שעברו מפה לאוזן - יצחק אבנון סדרת ספרים המשפחה מספרת - משלי קרילוב איוואן קרילוב- אגדות ומשלים עממיים
|
תיאטרון ביוון העתיקה
|
|
|
התיאטרון בתקופת הנאורות
|
|
|
התיאטרון במאה ה-19
|
|
|
התיאטרון במאה ה-20
|
|
- משוררים עבריים: יהודה הלוי - שלמה אבן גבירול - אברהם אבן עזרא - יצחק לוצאטו - אפרים לוצאטו - שד"ל - רד"ק
- סופרים ומשוררים בשפת היידיש: מנדלי מוכר ספרים - יצחק בשביס-זינגר - י"ל פרץ - איציק מאנגר - אברהם סוצקבר - דבורה פוגל - קדיה מולודובסקי - שלום עליכם
- משוררים עבריים מתקופת היישוב: - חיים נחמן ביאליק - רחל המשוררת - שאול טשרניחובסקי - רבקה דוידית - דוד פרישמן
- סופרים עבריים מתקופת היישוב: יוסף חיים ברנר - אשר ברש - חיים הזז - דבורה בארון - אלה אמיתן
- המודרניזם בשירה העברית: אורי צבי גרינברג - נתן אלתרמן - לאה גולדברג - אברהם שלונסקי - אלכסנדר פן
- הכנענים: אהרן אמיר - בנימין תמוז - עמוס קינן - יונתן רטוש - ש. שפרה
- סופרי דור תש"ח: חיים גורי - יגאל מוסינזון - ס. יזהר - משה שמיר - נעמי פרנקל - יהודית הנדל
- משוררים ישראלים: דוד אבידן - שמעון אדף - אלמוג בהר - ארז ביטון - אמיר גלבע - אמירה הס - יונה וולך - נתן זך - דן פגיס - זלדה -נתן יונתן - אבות ישורון - חזי לסקלי - יהודה עמיחי - ישראל פנקס - דליה רביקוביץ - אהרון שבתאי - פנחס שדה - סמי שלום שטרית - אגי משעול - נעם חורב טיוטא של אושר, שמש בצנצנת שמעון רוזנברג שירים מזווית העין, אלי משעלי אתה האיש, על הקצה יורם הורוביץ שירים בשני קולות ווריאציות נוספות אוסנת שפירא קצרצרים
- סופרים ישראלים: אהרן אפלפלד - חיים באר - דויד גרוסמן - א. ב. יהושע - איל מגד - סמי מיכאל - שמואל יוסף עגנון - עמוס עוז - אלי עמיר - אורלי קסטל-בלום - אתגר קרת - יעקב שבתאי - חיים סבתו - רות אלמוג - לאה איני - שולמית הראבן - דבורה עומר
- מחזאים ישראלים: נסים אלוני - יוסף בר-יוסף - שמואל הספרי - חנוך לוין - עדנה מזי"א - הלל מיטלפונקט - יהושע סובול - בן-ציון תומר - נולה צ'לטון - ענת גוב
- ספרות ילדים ונוער: אוריאל אופק - יהודה אטלס - שרגא גפני - עודד בורלא - פניה ברגשטיין - ע. הלל - מרים ילן-שטקליס - אלונה פרנקל - פאול קור - גלילה רון־פדר-עמית - אסתר שטרייט-וורצל - סמדר שיר - מנוחה בקרמן
- תחומים בחקר הספרות - תורת הספרות - נרטולוגיה - הרמנויטיקה - אינטרטקסטואליות - אמצעים פיגורטיביים - מדעים קוגניטיביים - ז'אנרולוגיה - טכניקות ספרותיות - ספרות השוואתית
- אסכולות בחקר הספרות - הביקורת החדשה - פורמליזם רוסי - ביקורת תגובת הקורא - סטרוקטורליזם - פוסט סטרוקטורליזם - מרקסיזם - אסכולת שיקגו - פמיניזם - ביקורת פסיכואנליטית - דקונסטרוקציה - ביקורת תרבות - פוסט קולוניאליזם - פרגמטיזם אמריקאי - אסכולת תל אביב
 |
דלפק היעץ של מכון "גנזים" | עזרה בכתיבת ערכים על סופרים ומשוררים עבריים ויצירותיהם, באמצעות ארכיון מכון "גנזים" |
 |
דלפק היעץ של הספרייה הלאומית | ספרני הספרייה הלאומית עונים על שאלות ומסייעים במציאת מקורות לערכים ואסמכתאות לשיפור ערכים |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הספרות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו "ערכים דורשי שיפור".
- במסגרת שנים בספרות – מופיעות רק מעט שנים, עיזרו לנו- כיתבו ערכים שאינם קיימים בנוגע לשנים בספרות והרחיבו את אלה הקיימים.
- ^ מופיע באנגלית Pascal Mercier