אמץ אבטחה יזומה בעזרת "אפס אמון"

"אפס אמון" הוא אסטרטגיית אבטחה מודרנית המבוססת על העיקרון שלפיו אין לתת אמון לעולם ויש לאמת תמיד. במקום להניח שכל מה שנמצא מאחורי חומת האש הארגונית הוא בטוח, מודל "אפס אמון" מניח שקיימת הפרה ומאמת כל בקשה כאילו היא הגיעה מרשת פתוחה.

להלן שלושת אבני היסוד המרכזיים של "אפס אמון":

1. אימות מפורש: בצע תמיד אימות והרשאה בהתבסס על כל נקודות הנתונים הזמינות, כולל זהות משתמש, מיקום, תקינות מכשיר, שירות או עומס עבודה, סיווג נתונים וחריגות.
2. שימוש בגישה עם הרשאות מינימליות: הגבל את גישת המשתמשים באמצעות גישה רק בזמן המתאים והרשאות גישה מינימליות, מדיניות מסתגלת המבוססת על סיכונים, ואמצעי הגנה על נתונים ששומרים על אבטחת הנתונים ומשפרים את הפרודוקטיביות.
3. הנחה שקיימת הפרה: ודא שקיימת הצפנה מקצה לקצה והשתמש בניתוח כדי להשיג ניראות, לזהות איומים ולשפר את אמצעי ההגנה.

ארגונים צריכים פתרונות "אפס אמון מכיוון שהאבטחה הפכה להיות מורכבת יותר. ככל שמספר הולך וגדל של עובדים מבצעים את עבודתם מרחוק, כבר לא מספיק להגן רק על סביבת הרשת. ארגונים זקוקים לפתרונות אדפטיביים שמאמתים באופן מלא כל בקשת גישה וכן מזהים ומגיבים במהירות לאיומים, הן בתוך הרשת והן מחוצה לה.

גישת "אפס אמון" עוזרת לפתור את בעיית המורכבות הגדולה. ארגונים כיום צריכים להגן על היקף הולך וגדל של נתונים במגוון פלטפורמות ובסביבות ענן מרובות. הסיכונים לנתונים אלה התגברו ככל שחברות רבות יותר פונות לעבודה היברידית והמתקפות הופכות להיות מתוחכמות יותר. גישת "אפס אמון" עוזרת לפשט את האבטחה עם אסטרטגיה, תהליכים וכלים אוטומטיים שמאמתים כל עסקה, אוכפים גישה עם הרשאות מינימליות ומחילים זיהוי ותגובה מתקדמים לאיומים.

רשת בגישת "אפס אמון" מאמתת, מאשרת ומצפינה באופן מלא כל בקשת גישה, מחילה מיקרו-סגמנטציה ועקרונות גישה עם הרשאות מינימליות כדי למזער תנועה רוחבית ומשתמשת בבינה ובניתוח כדי לזהות חריגות בזמן אמת, ולהגיב להן.

אחד מפריטי המדיניות היעילים ביותר של "אפס אמון" היא אימות רב-גורמי. הבקשה שכל משתמש יבצע שתי צורות אימות או יותר (למשל, שימוש בקוד PIN במכשיר מוכר) בכל פעם שהוא מבצע כניסה מפחיתה בצורה משמעותית את הסיכון ששחקן רע יגנוב הרשאות ויקבל גישה.

יישום של אסטרטגיית "אפס אמון" מתחיל בזיהוי סדרי עדיפויות עסקיים ובגיוס ההנהלה הבכירה. ייתכן שיידרשו כמה שנים כדי לבצע פריסה מלאה, לכן חשוב להתחיל בניצחונות קטנים ולתעדף את המשימות על סמך היעדים העסקיים. לרוב, תוכנית יישום תכלול את השלבים הבאים:

• פריסת הגנה על זהויות ומכשירים, כולל אימות רב-גורמי, גישה עם הרשאות מינימליות ומדיניות של גישה מותנית.
• פריסת נקודות קצה בפתרון לניהול מכשירים כדי להבטיח עדכניות של המכשירים והאפליקציות ועמידה בדרישות הארגוניות.
• פריסה של פתרון זיהוי ותגובה מורחבים כדי לזהות ולחקור איומים ולהגיב להם בנקודות קצה, בזהויות, ביישומי ענן ובהודעות דואר אלקטרוני שונים.
• הגנה ופיקוח על נתונים רגישים עם פתרונות שמספקים ניראות של כל הנתונים והחלה של מדיניות למניעת אובדן נתונים.

קצה שירות לגישה מאובטחת (Secure Access Service Edge), או SASE, הוא מסגרת אבטחה שמשלבת בין רשת תקשורת אזורית המוגדרת על-ידי תוכנה (SD-WAN) לפתרונות אבטחה מסוג 'אפס אמון', בפלטפורמה מאוחדת המסופקת מהענן שמחברת בצורה מאובטחת משתמשים, מערכות, נקודות קצה ורשתות מרוחקות לאפליקציות ולמשאבים.

"אפס אמון" - אסטרטגיית אבטחה מודרנית שמתרכזת באימות של כל בקשת גישה כאילו היא מגיעה מרשת פתוחה, היא אחד ממרכיבי SASE. מסגרת SASE כוללת גם SD-WAN, שער אינטרנט מאובטח, סוכן אבטחה של גישה לענן וחומת אש כשירות - שכולם מנוהלים באופן מרוכז דרך פלטפורמה יחידה.

רשת וירטואלית פרטית (VPN) היא טכנולוגיה שמאפשרת לעובדים מרוחקים להתחבר לרשת החברה.

"אפס אמון" היא אסטרטגיה ברמה גבוהה שמניחה שלא ניתן לתת אמון באופן אוטומטי לאנשים, למכשירים ולשירותים שמנסים לגשת למשאבי החברה, גם אם הם נמצאים בתוך הרשת. כדי לשפר את האבטחה, המשתמשים הללו מבצעים אימות בכל פעם שהם מבקשים גישה, גם אם הם אושרו קודם לכן.