פורטל:מדעי החלל

מדעי החלל הם קבוצת מדעים העוסקים בהבנה וחקר של היקום, גרמי השמים השונים כגון כוכבים וגלקסיות, תולדותיהם ומיבנם. ניתן למצוא עדויות לעיסוק במדעי החלל כבר בשחר הציוויליזציה, אז מדעי החלל היוו תצפית אסטרונומית פשוטה על כוכבי השמים. מאז התפתחו מדעי החלל לתחומים רבים כגון אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ואסטרוביולוגיה והועלו תאוריות שונות על מבנה היקום, תולדותיו ומרכיביו. רבים רואים את תחילתו של עידן חקר החלל עם שיגור ספוטניק 1 בשנת 1957, הלוויין המלאכותי הראשון מעשי ידי אדם. אז, בהישג כמעט בלתי נתפש של האנושות, בשנת 1969, נחתה החללית אפולו 11 על הירח ופעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, אדם דרך על פני גרם שמים שאינו כדור הארץ. פרויקטים רבים, שנחשבו תקופה ארוכה למדע בדיוני שלעולם לא יתממש, כמו הקמת מושבות מאוישות בחלל ובירח, כבר נראים בקצה האופק הטכנולוגי. להמשך...

משגרי "טיטאן 2" ששיגרו 12 חלליות בתוכנית ג'מיני האמריקנית בשנות השישים

המרוץ לחלל, או "המאבק על כיבוש החלל", הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. השיגור הסובייטי של הלוויין הראשון "ספוטניק 1" ב-4 באוקטובר 1957, נחשב לאות הפתיחה של המרוץ, ומשימת אפולו-סויוז המשותפת לארצות הברית וברית המועצות, שהחלה ב-15 ביולי 1975, היא סמל לסוף המרוץ.

בשנות החמישים של המאה העשרים הובילה ברית המועצות את התחרות. היא שיגרה את הלוויין הראשון ספוטניק 1, את בעל החיים הראשון ששהה בחלל (הכלבה לייקה) ואת החללית המאוישת הראשונה ובה הקוסמונאוט יורי גאגרין. אולם בשנות השישים חלפה ארצות הברית על פני יריבתה: היא פיתחה טכנולוגיות מתקדמות והחלה בתוכנית אפולו במטרה להגיע ראשונה אל הירח. מטרה זו הוגשמה ב-1969, ומאז ואילך שמרה ארצות הברית על מיקומה בראש המרוץ, ובין השאר פיתחה אמצעי חדש למסע בחלל – מעבורת החלל.

לערך המלא

פורטל:מדעי החלל/מסגרת מעוצבת תחתונה

מתקן שיגור של נאס"א ומעבורת החלל אטלנטיס בהכנה לשיגור.

לגלריית תמונות מדעי החלל

חוקי קפלר - חור שחור - טלסקופ החלל האבל - מריה מיטשל - תוכנית אפולו - ג'ונו (גשושית) - שומייקר-לוי 9

איור המתאר מראה משוער אפשרי לפני הקרקע בפלוטו

כוכב הלכת הננסי פלוטו קרוי על שם אל השאול במיתולוגיה הרומית, פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 מאוקספורד שבאנגליה בשם ונישה בֶּרני. סבהּ קרא באוזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה, וברני, שלמדה בעבר על מערכת השמש וידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שם אלים מהמיתולוגיה הרומית, הציעה לקרוא לגרם השמים שזה עתה נתגלה על שם האל פלוטו. תחילת השם פלוטו גם כוללת את ראשי התיבות של פרסיוול לוֹוֶל, ממגלי כוכב לכת ננסי זה; הסמל שפלוטו קיבל () מבוסס על שתי האותיות הראשונות של שמו, שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול.

לקטעי "הידעת?" נוספים

תלמי ניקולאוס קופרניקוס טיכו ברהה יוהאנס קפלר גלילאו גליליי אייזק ניוטון אלברט איינשטיין ניל ארמסטרונג סרגיי קורוליוב אריסטו

קונסטנטין ציולקובסקי ורנר פון בראון אדווין האבל רוברט גודרד סטיבן הוקינג יעקב בקנשטיין יורי גגארין מריה מיטשל כריסטיאן הויגנס

---

ראו גם: אסטרונומים - פיזיקאים - אסטרופיזיקאים - מהנדסי אווירונאוטיקה - טייסי חלל פורטל:מדעי החלל/מסגרת מעוצבת תחתונה

• אסטרוביולוגיה
• אסטרונומיה
• אסטרופיזיקה
• הנדסת חלל
• קוסמולוגיה

צילום מיקרוסקופי של המטאוריט המאדימי ALH 84001 בו נראים צורות שיכולות להצביע על קיום חיים מחוץ לכדור הארץ

אסטרוביולוגיה (מיוונית: ἄστρον, אסטרון- כוכבים, βίοςλογία, ביולוגיה- מדע החיים) היא מדע העוסק בחקר אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגיה היא ענף חדש יחסית שהתפתח עם התרחבות מושגיו של האדם על גודל ממדיו של היקום. מדע זה שואף להניח תשתית לחקר קיומן (או אי-קיומן) של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מציאת התנאים ההכרחיים לקיום של חיים, לפחות אלו מהסוג המוכר לנו. המחקר האסטרוביולוגי הוא רב-תחומי, וכלולים בו נושאים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה, האסטרונומיה, האסטרופיזיקה ועוד. עד למחצית השנייה של המאה ה-20, נושא חקר חיים מחוץ לכדור הארץ היה נחלתם של סופרי המדע הבדיוני, שוחרי העב"מים ומאמיני העידן החדש. רק עם תחילת חקר החלל החלו מדענים להתייחס ברצינות לאפשרות חיים חוצניים.

האסטרוביולוגים החוקרים את הנושא שואלים שאלות כגון:

• מהם חיים?
• כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ?
• אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים?

לשאלה אם יש חיים בעולמות אחרים יש השלכות מרחיקות לכת, גם בתחום המדע וגם בתחום הפילוסופיה והדת.

פרויקטים לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, כגון פרויקט סט"י, הם בעלי חשיבות גדולה לעוסקים באסטרוביולוגיה, אם כי נמצאים מחוץ לתחומיה.

הוכח בניסויים שמבחינה ביוכימית, יסודות יציבים בטבלה המחזורית אשר מקיימים אינטראקציה כימית בדומה לפחמן, יכולים להחליף בהדרגה את אטומי הפחמן ברוב הפעולות הדרושות לקיום חיים בנוסח המוכר על פני כדור הארץ, המבוסס על פחמן. לפיכך, חיים יכולים להיווצר בכוכב לכת המכיל שפע של צורן.

המערך הגדול מאוד של טלסקופי רדיו בניו מקסיקו המשמשים לתצפית אסטרונומית בתחום הרדיו.

אסטרונומיה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו-νόμος, נומוס – חוקי התנועה) היא מדע החוקר את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים, מערכת השמש, והיקום. האסטרונומיה נחשבת לאחד מן המדעים העתיקים ביותר בעולם, וישנן עדויות ארכאולוגיות ברורות לעיסוק באסטרונומיה כבר בערש הציוויליזציה, בשנת 4000 לפניה"ס, בשומר המוסופטמית. בתחילה, שימשה האסטרונומיה כמדע תצפיתי שעזר בקביעת לוח השנה וכבסיס לאסטרולוגיה. עם התקדמות הזמן עלו תאוריות שונות לגבי מבנה היקום, כגון המודל הגאוצנטרי על פיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום ומופתה כיפת השמים. לאחר נפילת האימפריה הרומית עבר לפיד האסטרונומיה לערבים (עם עליית האסלאם). הערבים החלו בתקופה זו במחקר אסטרונומי רב היקף שלא נראה עד אותה תקופה, ועד היום רוב הכוכבים ששמם לא נקבע לפי מערכת מתן שמות מסודרת, שמם ערבי. האסטרונומיה עברה מהפך בתקופת הרנסאנס, כאשר תגליותיהם של גלילאו גלילי, ניקולאוס קופרניקוס ויוהאנס קפלר פתחו את הצוהר לתאוריה החדשה באסטרונומיה, התאוריה ההליוצנטרית לפיה השמש במרכז מערכת השמש וכדור הארץ ושאר גרמי השמים סבים סביבה. פריצת הדרך המשמעותית ביותר באסטרונומיה הייתה המצאתו של הטלסקופ, שאיפשרה לחקור ולצפות בגרמי השמיים ביתר דיוק והבנה. אחד הטלסקופים המשמעותיים ביותר בחקר החלל הוא טלסקופ החלל האבל. כיום נחשבת האסטרונומיה לתחום התצפיתי של האסטרופיזיקה.

בגלקסיית הסומבררו ניתן להבחיו בבירור בתפיחה במרכז הגלקסייה, האופיינית לגלקסיות ספירליות

אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרו - כוכב, פיזיקה - התנהגות החומר והאנרגיה) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (עוצמת הארה, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של גרמי שמים כגון כוכבים, גלקסיות והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם. אסטרופיזיקה היא תחום רחב מאוד ובמסגרתה נעשה שימוש בתורות פיזיקליות רבות, כגון מכניקה, אלקטרומגנטיות, מכניקה סטטיסטית, תרמודינמיקה, מכניקה קוונטית, יחסות, פיזיקה גרעינית ופיזיקת חלקיקים.

חללית סויוז במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ

הנדסת אווירונאוטיקה וחלל (באנגלית: Aerospace Engineering) היא ענף של ההנדסה העוסק בפיתוח יעיל ושיטתי של כלי טיס, לוויינים, גשושיות, חלליות ומערכות הייחודיות להם. מקצוע הנדסת אווירונאוטיקה הוא מקצוע רב-תחומי העוסק בפיתוח ותחזוקה של כלי טיס על ידי החלה של עקרונות של מדעים מדויקים, הנדסה, ניהול פרויקטים, ידע רלוונטי לכלי הטיס עצמו וכישורים וטכנולוגיות אחרות. כבכל הנדסה, גם בהנדסת אווירונאוטיקה נעשה שימוש במדדים המשמשים לבחינת איכותו של תוצר הפיתוח כגון יעילות, אמינות, וגמישות לשינויים. התחום מאופיין בפיתוח כלי הרכב עצמו ומערכות המשמשות אותו, כגון מנועים רקטיים ומערכות בקרה.

התפשטות היקום מתוך הסינגולריות אחרי המפץ הגדול

קוסמולוגיה (מיוונית: κοσμολογία, קוסמוס- יקום, לוגיה- תורה) היא מדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.

הקוסמולוגיה התפתחה כמדע בעיקר לאחר הצגת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, שהולידה מסקנות מרחיקות לכת לגבי מהות היקום. דחף נוסף קיבלה הקוסמולוגיה עם מדידת ההסחה לאדום על ידי אדווין האבל, וגילוי חוק האבל שמסקנתו הייתה שהיקום מתפשט וגילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי פנזיאס וווילסון ב-1964 שחיזקה את תאוריית המפץ הגדול.

tabBackground:#F2F2F2;tabBorder:#000066;defaultTab:5;

---

ראו גם: חקר החלל - מונחים | אדם וחלל - מונחים

פורטל:מדעי החלל/מסגרת מעוצבת עליונה היקום הוא כל מה שקיים במרחב-זמן: החומר, החלל המכיל את החומר, וגם האנרגיה, אשר לפי נוסחתו הידועה של אלברט איינשטיין E=mc² יכולה להתגלגל לחומר ולהפך.

לערך המלא

---

ערפילית בחלל

• קוסמולוגיה
• גלקסיות וצבירי גלקסיות
• כוכבים, חורים שחורים, קוואזרים, ננסים אדומים, ערפיליות וגרמי שמיים אחרים
• עידוש כבידתי, אסטרונומיה חוץ גלקטית

• כוכב: השמש

• כוכבי לכת ארציים: כוכב חמה - נוגה - כדור-הארץ (הירח) - מאדים (ירחי מאדים)

• חגורת האסטרואידים: קרס - פאלאס - יונו - וסטה - איטוקוואה

• ענקי הגזים: צדק (ירחי צדק) - שבתאי (ירחי שבתאי) - אורנוס (ירחי אורנוס) - נפטון (ירחי נפטון)

• חגורת קויפר: פלוטו (ירחי פלוטו) - האומיה (ירחי האומיה) - מאקה-מאקה

• הדיסק המפוזר: אריס

• עננת אורט: סדנה

---

ראו גם: מערכת השמש - כוכבי לכת חוץ-שמשיים פורטל:מדעי החלל/מסגרת מעוצבת תחתונה

לפי מדינות	תוכנית החלל הסובייטית – תוכנית החלל הרוסית – תוכנית החלל האמריקאית – תוכנית החלל האירופית – תוכנית החלל הסינית – תוכנית החלל היפנית – תוכנית החלל האיראנית − תוכנית החלל הישראלית משימות בינלאומיות: אפולו-סויוז – תחנת החלל הבינלאומית
לפי אמצעי	חלליות – לוויינים – גשושיות – מעבורות חלל – תחנות חלל – טלסקופים – רדיו-טלסקופים – משגרי לוויינים וחלליות
לפי תוכנית	ווסטוק – ווסחוד – סויוז – לונוחוד – סאליוט – מארינר – מרקורי – ג'מיני – אפולו – קונסטליישן – אורורה – שנג'ואו – פרויקט סט"י

---

האדם בחלל - משימות לחקר מערכת השמש - משימות כושלות לחקר החלל - אסונות בחלל

פורטל:מדעי החלל/מסגרת מעוצבת עליונה מעלית חלל - מושבת חלל - מושבת ירח - הארצה - חיים מחוץ לכדור הארץ - משימות מאוישות למאדים - כדור דייסון - גלילו של אוניל - סולם קרדשב

ראו גם: מדע בדיוני פורטל:מדעי החלל/מסגרת מעוצבת תחתונה

פורטל:מדעי החלל/מסגרת מעוצבת עליונה סוכנויות חלל

נאס"א - סוכנות החלל האירופאית - סוכנות החלל הישראלית - המרכז הגרמני לחקר החלל - סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה - סוכנות החלל הברזילאית - סוכנויות נוספות...

מוסדות נוספים

האיגוד האסטרונומי הבינלאומי - האגודה הישראלית לאסטרונומיה - אגודת החלל הישראלית - העמותה ללוויינות זעירה בישראל - האגודה הפלנטרית - אגודת מאדים

פורטל הטכנולוגיה	פורטל הפיזיקה	פורטל הכימיה	פורטל הגאולוגיה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

• כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום מדעי החלל שרק מחכים שירחיבו אותם.
• מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
• ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים