חמאת קקאו – הבדלי גרסאות
Delbarital (שיחה | תרומות) מ ←שימושים: שיפור ניסוח נוסף |
אפשרות הצעות קישורים: נוסף קישור אחד. |
||
(17 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ |
{{מאכל}}[[קובץ:Cocoa butter p1410148.JPG|ממוזער|חמאת קקאו]] |
||
'''חמאת קקאו''', הנקראת גם '''שמן תאוברומה''', היא ה[[שמן צמחי|שמן הצמחי]] האכיל והטבעי שמופק מ[[קקאו (עץ)|פולי הקקאו]]. צבעה צהוב |
'''חמאת קקאו''', הנקראת גם '''שמן תאוברומה''', היא ה[[שמן צמחי|שמן הצמחי]] האכיל והטבעי שמופק מ[[קקאו (עץ)|פולי הקקאו]]. צבעה [[צהוב]] חיוור. היא משמשת ליצירת [[שוקולד]], [[סם (כללי)|תרופות]], משחות ו[[תמרוקים]]. לחמאת קקאו יש [[טעם]] ו[[ריח]] עדינים של שוקולד. |
||
== ייצור == |
== ייצור == |
||
במהלך |
במהלך עיבוד [[קקאו (עץ)|פולי הקקאו]], מוצקי הקקאו וחמאת הקקאו מופרדים בשלב מוקדם. מאחדים את שניהם מחדש במהלך היצור של שוקולד רגיל (חום). [[שוקולד לבן]] מכיל חמאת קקאו אבל לא את מוצקי הקקאו. |
||
== תכונות כימיות == |
== תכונות כימיות == |
||
לצורה הנפוצה של חמאת הקקאו יש [[נקודת התכה]] של |
לצורה הנפוצה של חמאת הקקאו יש [[נקודת התכה]] של 34–38 [[מעלות צלזיוס]], שמאפשרת לשוקולד להיות [[מוצק]] בטמפרטורת החדר אבל ניתך בקלות ב[[פה]]. לחמאת הקקאו יש מספר צורות התגבשות שונות, הנקראות על שם ה[[גביש]]ים α ,γ ,β', β עם נקודות התכה של 35–37, 26, 23, ו-17 מעלות צלזיוס בהתאמה. בייצור של השוקולד משתמשים רוב הפעמים רק בצורת ה-β, בגלל נקודת ההתכה הגבוהה, מבנה גבישי אחיד שגורם למרקם חלק וברק. חימום יתר של חמאת הקקאו יגרום למבנה גבישי פחות יציב שימס מתחת לטמפרטורת החדר. עם הזמן, החמאה תחזור באופן טבעי לצורה הכי יציבה. |
||
== שימושים == |
== שימושים == |
||
[[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] של חמאת הקקאו, והעובדה כי [[גוף האדם]] יכול לפרקה, מאפשרת שימוש בה ב[[תעשיית התרופות]]. השימוש בחמאת הקקאו בתרופות מאפשר שמירה על מצבן המוצק בטמפרטורת החדר, והתכתן ("המסתן") בטמפרטורת הגוף, תוך כדי שחרור התרופה. |
|||
חמאת הקקאו היא אחת מה[[שומן|שומנים]] היציבים ביותר. החמאה מכילה [[נוגד חמצון|נוגדי חמצון]] המונעים את הרס השומן ונותנים לו [[חיי מדף]] הנעים בין שנתיים לחמש שנים. לכן חמאת הקקאו מתאימה ונוחה לשימוש גם במוצרים אשר אינם מוצרי מזון. המרקם החלק, הריח המתוק, והתכונה המרגיעה של חמאת הקקאו הופכים אותה למרכיב נפוץ ב[[קוסמטיקה]] ומוצרים אחרים לטיפוח העור, כמו [[סבון]], [[ג'ל גילוח]] ו[[קרם לחות]]. |
חמאת הקקאו היא אחת מה[[שומן|שומנים]] היציבים ביותר. החמאה מכילה [[נוגד חמצון|נוגדי חמצון]] המונעים את הרס השומן ונותנים לו [[חיי מדף]] הנעים בין שנתיים לחמש שנים. לכן חמאת הקקאו מתאימה ונוחה לשימוש גם במוצרים אשר אינם מוצרי [[מזון]]. המרקם החלק, הריח המתוק, והתכונה המרגיעה של חמאת הקקאו הופכים אותה למרכיב נפוץ ב[[קוסמטיקה]] ומוצרים אחרים לטיפוח העור, כמו [[סבון]], [[ג'ל גילוח]] ו[[קרם לחות]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
* {{בריטניקה}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
|||
[[קטגוריה:שומן מאכל צמחי נוקשה]] |
[[קטגוריה:שומן מאכל צמחי נוקשה]] |
גרסה אחרונה מ־12:22, 10 ביולי 2023
מאכלים | |
---|---|
סוג |
כימיקל, non-drying oil, שורטנינג, intermediate good, רכיב קולינרי, מזון ![]() |
מרכיבים עיקריים |
קקאו, ליקר שוקולד ![]() |
![]() ![]() |
חמאת קקאו, הנקראת גם שמן תאוברומה, היא השמן הצמחי האכיל והטבעי שמופק מפולי הקקאו. צבעה צהוב חיוור. היא משמשת ליצירת שוקולד, תרופות, משחות ותמרוקים. לחמאת קקאו יש טעם וריח עדינים של שוקולד.
ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך עיבוד פולי הקקאו, מוצקי הקקאו וחמאת הקקאו מופרדים בשלב מוקדם. מאחדים את שניהם מחדש במהלך היצור של שוקולד רגיל (חום). שוקולד לבן מכיל חמאת קקאו אבל לא את מוצקי הקקאו.
תכונות כימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצורה הנפוצה של חמאת הקקאו יש נקודת התכה של 34–38 מעלות צלזיוס, שמאפשרת לשוקולד להיות מוצק בטמפרטורת החדר אבל ניתך בקלות בפה. לחמאת הקקאו יש מספר צורות התגבשות שונות, הנקראות על שם הגבישים α ,γ ,β', β עם נקודות התכה של 35–37, 26, 23, ו-17 מעלות צלזיוס בהתאמה. בייצור של השוקולד משתמשים רוב הפעמים רק בצורת ה-β, בגלל נקודת ההתכה הגבוהה, מבנה גבישי אחיד שגורם למרקם חלק וברק. חימום יתר של חמאת הקקאו יגרום למבנה גבישי פחות יציב שימס מתחת לטמפרטורת החדר. עם הזמן, החמאה תחזור באופן טבעי לצורה הכי יציבה.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקודת ההתכה של חמאת הקקאו, והעובדה כי גוף האדם יכול לפרקה, מאפשרת שימוש בה בתעשיית התרופות. השימוש בחמאת הקקאו בתרופות מאפשר שמירה על מצבן המוצק בטמפרטורת החדר, והתכתן ("המסתן") בטמפרטורת הגוף, תוך כדי שחרור התרופה.
חמאת הקקאו היא אחת מהשומנים היציבים ביותר. החמאה מכילה נוגדי חמצון המונעים את הרס השומן ונותנים לו חיי מדף הנעים בין שנתיים לחמש שנים. לכן חמאת הקקאו מתאימה ונוחה לשימוש גם במוצרים אשר אינם מוצרי מזון. המרקם החלק, הריח המתוק, והתכונה המרגיעה של חמאת הקקאו הופכים אותה למרכיב נפוץ בקוסמטיקה ומוצרים אחרים לטיפוח העור, כמו סבון, ג'ל גילוח וקרם לחות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חמאת קקאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)